ספרית הפנטזיות שלי

אַלְפֵי רְגָעִים וְשָׁעוֹת,

מַעֲשִׂים וּמִלִּים,

מִשְׁאָלוֹת,

הֲזָיוֹת,

טָעוּיוֹת

אֵין סוֹף,

כִּסּוּף,

גּוּף – –

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה

נָחוּץ

כְּדֵי לִבְרֹא

אָדָם אֶחָד –

שֶׁיִּהְיֶה,

שֶׁיִּתְקַיֵּם,

שֶׁיָּד תִּגַּע בִּכְתֵפוֹ,

שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ, 'הִנֵּה אַתָּה'.

וְכָל כָּךְ קַל

שֶׁלֹּא יִהְיֶה,

שֶׁלֹּא

יִהְיֶה

אוֹתוֹ אָדָם,

שֶׁיֶּחְדַּל

וְאֵינוֹ.

אוֹ מָקוֹם

שֶׁהָיָה בַּיִת

שׁוּב אֵינוֹ

הַבַּיִת שֶׁהָיָה.

כָּל כָּךְ מְעַט נָחוּץ

שֶׁבַּיִת

יֶחְדַּל,

יִתְפּוֹרֵר,

יָשׁוּב לֶעָפָר.

וְאֶרֶץ

שֶׁהָיְתָה מָקוֹם,

לֹא תִּהְיֶה עוֹד

הַמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה,

וּבַיִת יֶחְדַּל בָּהּ,

וְאָדָם

יָשׁוּב לַעֲפָרָהּ.

כָּל כָּךְ מְעַט צָרִיךְ

שֶׁמָּקוֹם

שׁוּב לֹא יִהְיֶה

בַּיִת,

כָּל כָּךְ מְעַט צָרִיךְ

כְּדֵי לֹא

לִהְיוֹת.

כָּל כָּךְ חָזָק צָרִיךְ

לִרְצוֹת,

כָּל כָּךְ חָזָק צָרִיךְ

לִרְצוֹת לִחְיוֹת

כְּדֵי

לָשׁוּב

כְּדֵי לָשׁוּב,

לִהְיוֹת