עורך "הארץ" אלוף בן נושא באשמה ובאחריות ל"הפחת רוח קרב באויב" וכן לציודו ב"חמצן", וכתוצאה ישירה מכך לאבידות בצד הישראלי. מאמריו הבוגדניים מהווים, אללי, "אבן־ראשה באסטרטגיה של האויב". "הבעיה שזה עולה לנו בדם", פירט חנן עמיאור, שמינה עצמו לעורך אתר ביקורת התקשורת "פרספקטיבה", את הצרות שמסב בן ליהודים בישראל, ש"משלמים בגופם, ברכושם, בנפשם" על בגידתו.
ועמיאור הציג סימוכין: מאמר שהתפרסם ב"טהראן טיימס" במוצ"ש, כיומיים לאחר שישראל תקפה את איראן, ושדן ב"ישות הציונית המתפוררת" בהתבסס על מאמר שפרסם בן כמה ימים לפני המלחמה תחת הכותרת "האם ישראל תזכה לראות את שנת 2040?", שאותו תיאר העיתון האיראני כ"עדות פנימית רוויית פחד" לתהליך קריסת ישראל מבפנים, תוך הגשמת נבואת חמינאי, ובאופן שאותו השווה בן לתקדים הסובייטי. בהסתמך על "ראיה" זו בלבד מאשים עמיאור את עורך "הארץ" בגרימת מותם של ישראלים בידי אויב שפועל בעיקר על בסיס טענתו שישראל מתפוררת. ללמדכם שגם הראיות שיידרשו במשפטי ראווה נגד עיתונאים בוגדים יסתמכו על התקדים הסובייטי.
האישום הפומבי נגד בן הושמע במסגרת דיון שנערך תחת כותרת חדשותית לכאורה שסיפק הלל ביטון רוזן, שלפיה "בכיר במערכת הביטחון" אמר לו שנקודת החולשה של ישראל במערכה נגד איראן היא התקשורת. רוזן הוא העיתונאי היחיד שאותו שיתפו מקורות בטחוניים בכירים בהערכתם שהתקשורת הישראלית מחבלת במאמץ המלחמתי יותר מכל גורם אחר.
גם האורח באולפן, שר התקשורת קרעי, תאם את התמה המרכזית והסית נגד התאגיד. לשיטתו, כאשר עיתונאי בתאגיד מותח ביקורת על תקיפת צה"ל נגד בניין הטלוויזיה האיראנית הוא חוטא בתעמולת אויב על חשבון משלם המסים. ואז הוקרן סרטון של שאול אמסטרדמסקי טוען ב"כאן 11" שנתניהו סיים את תפקידו ההיסטורי ושבתום המלחמה "העם יקיא אותו מתוכו". קרעי קבע שמדובר בהסתה נגד "ראש ממשלה שנבחר על ידי העם הזה", ונשבע כי "נעצור את זה" באמצעות חקיקה. "חדשות 12 ו–13 ו'הארץ' כל הזמן מחלישים אותנו", הוקיע עמיאור בוגדים.
לשיטתו של קרעי, כאשר עיתונאי בתאגיד מותח ביקורת על תקיפת צה"ל נגד בניין הטלוויזיה האיראנית הוא חוטא בתעמולת אויב על חשבון משלם המסים.
זוהי אזעקת אמת.
לא בדבר טילים ששוגרו מאיראן לתל אביב. אלא בדבר כוונתו המוצהרת של המשטר להגדיר כל ביקורת עליו בתקשורת כסיוע אסטרטגי לאויב, המוביל להרג ישראלים. גבולות חופש הביטוי בחקיקה שיקדם קרעי בחסות המלחמה נגד איראן ופולחן האישיות המוגבר סביב נתניהו ישורטטו בהתאם. הם יהיו צרים.
וכלי התקשורת המסומנים כבעייתיים למשטר — חברות החדשות של התאגיד וערוצים 12 ו-13, וכן עיתון "הארץ" — לא יוכלו להמשיך לפעול בחופשיות. ובג"ץ לא יוכל להגן עליהם כי המשטר לא יציית לבג"ץ, בוודאי שלא ברמות ההיבריס הנוכחיות בדמו של נתניהו.