שבועיים אחרי שחילק מיליון שקל בטקס פרסי קולנוע אלטרנטיבי שיצר, נודע היום כי משרד התרבות של השר מיקי זוהר מקצץ את הפרס לספרות ילדים על שם דבורה עומר. הפרס, המחולק לחמש קטגוריות וסכומו הכולל עומד על 100 אלף שקלים, לא יחולק לשנת 2025 ועתידו אינו ברור. ממשרד התרבות נמסר כי "בשל קיצוץ בתקציבי המשרד בשנת 2025, חלק מהפרסים המדוברים לא חולקו. תקציבי הפרסים לשנת 2026 טרם נקבעו והמשרד יעדכן בהמשך".
פרס דבורה עומר נוסד במקור בשנת 2005 בשם "פרס שרת התרבות בתחום היצירה הספרותית העברית לילדים ונוער", ביוזמת לימור לבנת, אז שרת החינוך, ועשור אחר כך נקרא מחדש על שמה של עומר. סכום הפרס מחולק בין זוכים בפרס מפעל חיים במסלול ילדים ובמסלול נוער (25,000 שקלים לכל זוכה), סכום זהה ניתן לספר לילדים וגם לספר לנוער ו-10,000 שקלים מחולקים לספר המושאל ביותר בספריות הציבוריות. בעבר זכו בפרס סופרים נודעים, מאורי אורלב ועד גלילה רון פדר, יהונתן גפן ותמר ורטה זהבי.
שהם סמיט, שזכתה פעמיים בפרס, מסבירה כי "מעבר לתרומה הכלכלית שהיא מאז'ורית במקצוע שהפרנסה ממנו קשה, יש במתן הפרס הכרה בערכו של דבר. במדינה מתוקנת מתן פרס אמור להשפיע החשיפה של סופרת, להגביר תפוצה ולהביא ליותר מפגשים עם תלמידים. כאן זה לא קורה".
"כשסופר או סופרת זוכים בפרס, מעמדם משתנה במידת מה", מסבירה גם מאירה ברנע גולדברג, מחברת ספרי "כראמל". "השדה הספרותי מתייחס אליהם אחרת. פרס יוצר תשומת לב, פותח דלתות, ולעיתים גם מעניק לגיטימציה בעיני מי שלא הכירו את היצירה קודם. בכל פעם שפרס ספרותי מבוטל או לא מחולק, במיוחד כזה המוקדש לילדים ולנוער, זה מרגיש כמו מכה במקום הרגיש של התרבות. ובכל זאת, אני רוצה להאמין שאין כאן זלזול ושבשנה הבאה הוא יחזור".
ברנע גולדברג מציינת כנקודת אור את המאבק על תקציב הספריות הציבוריות שהצליח והביא לכך שהתקציב אפילו גדל השנה ומביעה תקווה שהפרס ישוב ויחולק בקרוב, אבל דומה שאחרים אופטימיים פחות. חלקם מציינים קיצוצים אחרים - בלי קשר למשרד התרבות - כמו פרס רמת גן ופרס לאה גולדברג, שניתנו בעבר לספרי ילדים ובוטלו בשנים האחרונות, או מהלכי קיצוץ נוספים ועגומים למשל בסל תרבות, שבקיץ האחרון נודע על הכונה לקצץ 80 אחוז מתקציבו.
"לחסל דווקא פרס על שמה של סופרת כל כך חשובה וכל כך משמעותית שדורות על דורות קיבלו דרכה הבנה והיכרות עם ההיסטוריה, זה זלזול ופגיעה ממשית", אומרת גם הסופרת והזוכה לשעבר, תמי שם טוב. "פרס הוא חשוב ויוקרתי ומרשים ילדים וביטול שלו הוא להוריד את התרבות שלהם למדרגת לא חשוב. זאת לא רק פגיעה בסופרים אלא בילדים. זה חבל ועצוב וזה מזלזל. דרך פרס בונים מוסד. זה חשוב. ביטול שלו ככה פוגעי בסופרים, פוגע בילדים ופוגע בקריאה".
וישנם גם מי שקוראים את הכוונה מאחורי הביטול החטוף, ללא הודעה או הסבר: "ההחלטה לבטל את הפרס לא מפתיעה אותי. אחרי שהורידו את יוצרי הקולנוע על הברכיים, עכשיו עושים הכל כדי לבטל, בינתיים רק באופן סמלי, את הספרות", אומרת גליה עוז, גם היא זוכה לשעבר. "את התקציב הצנוע של פרס דבורה עומר העבירו לפרס החדש שמיקי זוהר חילק לקולנוענים שמתנהגים יפה, כלומר לאנשים שהם לא שי כרמלי פולק. זה כל הסיפור. סופרי ילדים כמוני לא מדברים על פוליטיקה בבתי ספר יסודיים, אבל אנחנו מסומנים, אנחנו אויב פוטנציאלי. השלטון מבקש לבטל עכשיו לא רק את מי שמתנגד לו, אלא גם את מי שלא משתף פעולה באופן פעיל".
ומסכמת סמיט: "אני חושבת שביטול הפרס הוא ביטוי מזוקק של הבוז של הממשלה לאמנות ולתרבות, לתרבות הילד וגם לילדים עצמם. ספרות ואמנות הם המסד למה שמבחין בינינו לבין בעלי חיים, לעידון, וגם להרחבת עולם ולמבט בקורתי על העולם. הממשלה הזו מעוניינת בנתינים צייתנים ולא באזרחים חושבים וקיצוץ בתרבות היא הדרך. מעבר לזה די ברור שפרסים לאמנות ולתרבות נתפסים על ידי הממשלה כפרס למתנגדיה, לסמולנים. אין פה שום מחשבה על העתיד או הבנה של הפגיעה האנושה באזרחי העתיד".