זה היה השבוע המסוכן ביותר בתולדות מדינת ישראל מאז הטבח, זה היה השבוע שבו השלטון הבהיר לאזרחים בשפה חד משמעית שמבחינתו הם יכולים לסבול. הדברים נאמרו באופן גלוי לחלוטין, מבלי להסתתר, מבלי להתבייש, מבלי להשפיל מבט, מבלי להצטדק – ככה בפרצוף, במלוא כיעורם. תסבלו. אני נוסעה לאמריקה.
וזה קרה בשבוע שהיה אמור להיות מלא בתקווה, שבוע בו כל הגורמים העוסקים בנושא קבעו כי בשלו התנאים לעסקה להשבת חטופים ושחובה לאשרה – כי הזמן עובד לרעתם, כי לא בטוח שתהיה עוד הזדמנות, כי אחרי תשעה חודשים של מלחמה כל אחד מבין שהמנטרה כאילו לחץ צבאי על החמאס מייצר תנאים טובים יותר לעסקה היא שקר מוחלט. תחת זאת השלטון, כלומר נתניהו, לא רק מסכל את העסקה על ידי הצבת תנאים מופרכים והערמת קשיים, אלא הוא מודיע לכולם שהסבל (כלומר ההתעללות המינית, הרעב, הצמא, ההתעללות הנפשית, הפגיעה הפיזית, שלילת החרות, שלילת הכבוד, שלילת האוטונומיה של הגוף וכל מה שמגולם בשבי בידי מרצחי החמאס) לא כזה נורא כי הם לא מתים, כל זה בשבוע בו הוא בכה לכל העולם שחייו בסכנה בגלל "ההסתה" נגדו.
זו היתה אחת הפעמים היחידות בהן נתניהו אמר את מלוא האמת, הסבל של אף אחד לא מעניין אותו, לא של תושבי קרית שמונה כשהוא סגר להם את חדר המיון, לא הסבל שלהם כעת כשהעיר נטושה והרוסה ואין להם לא בית ולא פרנסה, לא הסבל של אף אחד אחר – אנשים מעניינים אותו רק, אך ורק, כשהוא יכול לנצל אותם לטובתו האישית. כך זה אצל החטופים, כך זה אצל המשפחות השכולות, כך אצל אנשים ששרתו אותו כמו ראש לשכתו ששכל בן והוא לא התקשר אליו אפילו, כך זה אצל חבר כנסת ששכל בן – אף אחד לא מעניין אותו מלבד הוא עצמו.
ובניגוד לאמת הצרופה של נתניהו שהסבל של אחרים לא מעניין אותו, הרי שבעניין החטופים הוא מפזר שקרים ללא הכרה – כאילו הוא עושה הכל להשבתם, כאילו הוא טורח על עסקה "בתנאים טובים" כשהמציאות מראה כי נתניהו פועל לכך שכל החטופים ימותו בשבי, הוא לא רוצה חטופים בחיים, הוא לא רוצה עדויות לסבל, הוא לא רוצה תזכורת לטבח שהוא וכל הכנופיה שסביבו עומלת על השכחתו, בעזרת התקשורת שהפכה את הטבח וההפקרה ל"סיפורים אנושיים", סיפורי צבע מבליל ציין את האחראים.
השבוע היה השבוע המסוכן ביותר מאז הטבח כי פעולות השלטון נגד האזרחים הפכו גלויות – ההסתה הפרועה של מקבלת השוחד דיסטל, הפיכת פורע חוק מהימין הקיצוני, אדם שיסכן אזרחים שומרי חוק ויתנכל להם, לאיש משטרה, העובדה שאין מפכ"ל למשטרה והיא נתונה בידי עבריין מסוכן ואלים, אין נשיא לעליון והממשלה מתכוונת לפטר את היועמ"שית אגב השתלטות עויינת על שארית התקשורת – כל הפעולות נעשות לאור יום וכל המדינה מסתכלת בהשתאות על שידוד המערכות ומשלימה איתו.
וצריך לומר - מכיוון שהמחאה עד כה, על אף שהיא ממושכת ורחבה, על אף שהיא משקפת את דעת רוב הציבור שעל הממשלה שאחראית לטבח לפנות את מקומה, על אף התחקירים המראים באיזה שלטון מושחת וחסר מעצורים מדובר, הצליחה אומנם לעכב את פעולות ההפיכה המשטרית אבל לא למנוע אותן – יש צורך בפעולה דרסטית הרבה יותר מהמחאה.
יש לארגן מצור של אלפי אזרחים על הכנסת, מצור של ימים ואם צריך גם שבועות, מצור שיכלול גם את שדה התעופה ושימנע מהנאשם לבצע את זממו לנסוע לארה"ב תוך המשך הפקרת החטופים והמשך ההפיכה המשטרית – אנחנו כבר מזמן בנקודת האל-חזור, אנחנו כבר מזמן במצב שבו לא רק שלשלטון לא אכפת מסבל האזרחים והחטופים אלא הוא מסכן את חייהם במודע ובעצמו גורם לסבל ולא מסתיר זאת – ואנחנו במצב שבו אנחנו נלחמים על החיים שלנו נגד שלטון עיוועים מסוכן שפרק כל נורמה, זה לא הקו האדום, זה הקו השחור.
אתם רוצים לחיות בדיקטוורה בה הצל עוצר אתכם כי מתחשק לו? אתם רוצים לחיות בדיקטטורה בה עבריין אלים מהתחתית שקיבל את המשטרה לידיו יקבע אם מותר לכם לצאת מהבית? אתם רוצים לחיות בדיקקטורה בה נשים שהפה המטונף להן והיעדר המוסר העלה אותן לגדולה קובעות מה נכון ולא נכון? אתם רוצים להמשיך לממן את המסית במיאמי שעלותו לקופת המדינה מיליוני שקלים והוא מסית נגד טובי הבנים? אתם רוצים לחיות בדיקטטורה בה הביריון האלים רוטמן קובע מי מדבר בנימוס?
כי זה מה שקורה כאן כעת, וזה רק ילך ויחמיר – אם הנאשם בפלילים שכופף כל נורמה, עצר את משפטו ומודיע לכלום שהסבל לא מעניין אותו ייסע לארצות הברית וינאם בקונגרס ייסתם הגולל לא רק על עסקת חטפוים אלא על מדינת ישראל – החובה שלנו היא לצור על הכנסת, להפיל את הממשלה ולמנוע את הנסיעה, כי אם הוא ייסע תישלל חרותנו, ייגנב כספנו והסבל יהפוך לדרך חיים – דיקטטורה של נהנתנים ובוזזים שמגינים בחרוף נפש על הזכות לחיות על חשבוננו.
חובה להפיל את הנאשם ואני לא צריכה את ההצדקות הטיפשיות של "זה לא עניין לימין או שמאל, זה לא עניין פוליטי" - זה בהחלט עניין לימין ושמאל, כי ממשלת הפשע והעבריינים מגדירים את עצמם כימין, זה בהחלט עניין פוליטי, מדובר בשלטון פוליטי ל נבחר שאיבד את הלגיטימציה שחובה להפיל, ומרי אזרחי ומצור על הכנסת הוא כלים שיש לעשות בהם שימוש – כי כשהחוק איננו חוקי – והם כרגע מחוקקים מה שבא להם ועוד קוראים לכך חוקי יסוד, ההתנגדות הופכת לחובה.
יש לצור על הכנסת, יש למנוע את נסיעתו, חובה עלינו להחזיר את ישראל למדינת שלטון החוק ולא למדינת שלטון העבריינים. כשעבריינים שולטים, הסבל של האזרחים לא מעניין אותם.