עונש מוות מוכר בחוק הישראלי כעונש על עבירות ביטחוניות, כגון חרחור מלחמה, פגיעה בריבונות המדינה, בגידה, סיוע לאויב בזמן מלחמה ורצח עם. עד שנת 1954 כלל החוק גם עבירות רצח.
מאז קום המדינה הוצאו להורג שני אנשים בלבד: קצין צה"ל סרן מאיר טוביאנסקי, שהואשם לשווא בבגידה במהלך מלחמת העצמאות, ופושע המלחמה הנאצי אדולף אייכמן, שהוצא להורג מכוח החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. מספר אנשים נוספים נידונו למוות בגין פשעים שונים, אך עונשם הומתק בשל התנגדות מוסרית.
בשנת 2026 נחקק חוק עונש מוות למחבלים הקובע עונש מוות או מאסר עולם על רצח שהוא מעשה טרור, וכן אוסר לשחרר בעסקאות חטופים מחבלים שנידונו למיתה.
החוק שנחקק אומר ש:
1. עונש המוות יוחל רק כאשר הנרצח הוא ישראלי, ולא במקרים שבהם הקורבן הוא פלסטיני או תייר (תרגום -ישראלי יכול להיות ערבי ישראלי; יהודי תייר הוא לא ישראלי....)
2. בגדה המערבית יהפוך עונש המוות לעונש חובה בבתי הדין הצבאיים, בעוד שבישראל אין מדובר בעונש חובה והנאשם יישפט במערכת האזרחית.
3.החוק לא יחול על ישראלים תושבי הגדה שיורשעו ברצח, אלא רק על פלסטינים ועל תושבים אחרים הכפופים למערכת השיפוט הצבאית.
לידיעה - על הנוחבות, שרצחו ב7.10 , לא חל החוק החדש.
ועוד -החוק אוסר לשחרר מחבלים שקיבלו עונש מוות במקרה של שחרור חטופים. ברור למה, נכון?
אז נשאלת השאלה - בזמן שביזבזתם כסף וזמן, טרחתם לפחות לדון ב10 הדגלים האדומים שהרים הרמטכ"ל? שלא תגידו שלא העירו אתכם....