מהבוקר אני שומע רעש של בנייה ומפוחים מהמרפסת שלי. וזה ממש הפריע לי והסתכלתי ב־9 בבוקר וראיתי שם עובדי עירייה עובדים ומנקים את הגינה. בשעה 12 ירדתי למטה לקנות משהו במכולת והעובדים עדיין עובדים. ערבים, מבוגרים בערך בגיל 50.
משהו באינסטינקט שלי היה קצת לרחם על זה שאדם מבוגר עובד כל כך קשה ביום הזה… הלכתי וקניתי להם 3 פחיות קולה וקופסת סיגריות, ניגשתי וחילקתי להם אחד אחד פחית. דיברתי איתם בערבית פלסטינאית והם היו בהלם ופשוט לא הבינו למה אני קניתי להם פחית קולה ואיך זה שאני מדבר ככה ערבית יפה?
המבטים שלהם שאני עם כיפה על הראש, לא שונא אותם ולהפך רוצה לעזור ולעשות להם טיפה טוב על היום היה שוק טוטאלי.
הם לא הבינו מה אני רוצה מהם, ולא הבינו איך הערבית שלי מדוברת כל־כך. ואני רוצה לשאול את כולם שאלה - למה לתת עזרה לאחר הפך למשהו חריג ויוצא דופן? למה שערבי מבוגר יהיה בהלם שבחור יהודי צעיר דואג לו?
האם אנחנו חברה עם עד כדי כך שנאה בין ערבים ליהודים?
אני נחטפתי על ידי ערבים. להגיד לכם שאני חולה עליהם - לא. אבל אנחנו חייבים להשאיר מקום לאנושיות בין כל הכאוס הזה שאנו חיים בו.
לא סיפרתי להם מי אני, לא הצטלמתי איתם. נתתי להם את הפחית, איחלתי לשלום והלכתי. מאחל ליהודים להתחיל להיות אנושיים כלפי יהודים קודם. ולערבים - לא לראות את היהודים כאויב שלהם. חמישי שמח ❤️🥹
לפני חודשיים. יום חמישי, 9 באפריל 2026 בשעה 12:15