צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ספרית הפנטזיות שלי

לפני 10 שנים. 18 בפברואר 2014 בשעה 16:27

עברתי טלטלה.

סיטואציה שהיא זרה לי.

לא, ממש לא בדסמית.

אבל לגמרי משהו חדש לי, זר לי, שגרם לי ועדין גורם לי סערת רגשות.

לא כל כך יכולה לבטא את מה הרגשתי

אבל אני חושבת איבדתי ביטחון בכל מה שיש לי.

נשמע נורא?

זה באמת נורא.

היום הייתי בעבודה.לכאורה.אבל כל ניסיון של 'לספר על זה'

נגמר אצלי בבכי.

עצוב לי נורא.

והכי עצוב שאנשים שסיפרתי להם, שהם אלה שאני בוחרת בפינצטה,

לא קלטו את סערת הרגשות שלי עד תום.

עצוב לי.

מאד.

קשורה לאחד​(נשלטת) - צר לי לשמוע שעצוב לך, ןיותר מכך שהאנשים הסובבים אותך לא היו מספיק רגישים בכדי להבין ולראות את מצוקתך. מקווה שהעצב יעבור ושתדעי רק שמחה
לפני 10 שנים
ספרנית​(שולטת) - תודה אישה.
לא מכירה אותך אבל כן, את צודקת, קשה לי עם חוסר ההכלה.
לפני 10 שנים
Citizen​(שולט) - אנחנו כאן מחבקים את יכולה לפרוק הכל !
חיבוק דב!
לפני 10 שנים
ספרנית​(שולטת) - תודה לירוני תודה.
כמה וירטואלי ועדין מנחם.
תודה.
לפני 10 שנים
להעז - דבר ראשון חשוב לזכור: שככל שהזמן חולף הסערה נרגעת.
ודבר שני מי שלא היה בסערה לא יכול לחוות את הטלטלה.
לפני 10 שנים
ספרנית​(שולטת) - נכון.
ואפילו נכון מאד.
ועדין אני לא מוכנה לוותר על הציפיה של מאנשים.
לפני 10 שנים
dn46​(שולט) - אם את כאן, מוזמנת לצ'אט לשוחח
לפני 10 שנים
ספרנית​(שולטת) - תודה אבל לא הייתי
לפני 10 שנים
sinister​(נשלט) - אני מקווה שהעצב שלך כבר עבר כי אני כותב את התגובה שלי יום למחרת הפוסט שלך.
רציתי רק להגיד ששום דבר לא יכול ואף אחד לא יכול לגרום לך לאבד ביטחון.
האנשים שלא מוכנים להקשיב לאחרים ולהבין את הייחודיות שלהם - פשוט לא שווים את זה.
אני עובר חוויות דומות לעתים מאוד קרובות ואני רואה עד כמה אנשים אטומים, אבל יבוא הזמן
והם יבינו...
לפני 10 שנים
ספרנית​(שולטת) - תודה על המילים הטובות.
לפני 10 שנים
Aציבעוני​(אחר) - ביושר שלך בטוח שתמצאי את הנחמה
לפני 10 שנים
ספרנית​(שולטת) - תודה
לפני 10 שנים
קצר וקולע​(נשלט) - מוצא מקום להזדהות
קצת מזכיר לי טלטלה שעברתי בעצמי...
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י