ראיתי שמישהו העלה אותה לפייס.
ושמחתי.
אין כמו לפגוש ידיד ותיק באמצע שום כלום 😄
רוברט פרוסט / הדרך שלא בחרתי בה
...
שְׁתי דרכים התפצלו ביַעַר הצָהֹב,
אני מצטער שאֲנִי לֹא יָכֹל לִצְעֹד בִּשְׁתֵּיהֶן,
אֲנִי לֹא יָכֹל,
אָז עָצַרְתִּי לחשוב,
מַבִּיט קָדִימָה, רָחוֹק, לַשְּׁבִיל הָאֶחָד
שפיתוליו נֶעֶלְמוּ בָּעֵשֶׂב
וְאָז פָּנִיתִי לַשֵּׁנִי, בִּקַּשְׁתִּי לְהַשְׁווֹת אִם הוּא רָאוּי יוֹתֵר,
כִּי גַּם הוּא הָיָה כָּל כָּךְ יָפֶה,
שׁוֹפֵעַ יָרַק, וְכִמְעַט בְּלִי עֲקֵבוֹת;
אֲבָל שְׁנֵיהֶם הָיוּ נְתִיבִים עֲזוּבִים
שֶׁצְּעָדַי הַהוֹלְכִים
הותירו בהם סימנים
שוים
ובבוקר הַהוּא הִשְׂתָּרְעוּ לִקְרָאתִי
שתי הדרכים
האחת, שופעת עלים שנשרו ואיש לא קילקל בצעדיו
והשניה
ואני בחרתי
אֶת הַשְּׁבִיל הָרִאשׁוֹן שָׁמַרְתִּי לְיוֹם אַחֵר
והייתי עצוב
יָדַעְתִּי שֶׁדָּרַך אַחַת מוֹבִילָה לְדֶרֶךְ אַחֶרֶת,
וְסָפֵק אִם אָשׁוּב לְכָאן שוב.
פַּעַם אֲנִי אֲסַפֵּר אֶת זֶה, בָּאֲנָחָה
כְּשֶׁיַּחַלְפוּ הַשָּׁנִים אוֹמֵר בַּקּוֹל:
הָיוּ שָׁם שֵׁנִי שְׁבִילִים בְּיַעַר, יָכֹלְתִּי לִדְחוֹת אוֹ לְקַבֵּל –
אֲבָל הָלַכְתִּי בְּזֶה שֶׁהָלְכוּ בּוֹ פָּחוֹת,
וְזֶה עָשָׂה אֶת כָּל הַהֶבְדֵּל.