לפני 9 שנים. 23 באוגוסט 2015 בשעה 15:25
לא פעם רשמתי לעצמי מה אני רוצה שיקרה. לי. למדתי לכתוב בשביל התיעוד. למדתי לכתוב בשביל לזכור את מי ומה רציתי.
מענין שהזיכרון שוכח. אומרים שהוא זוכר הכל אבל אנחנו לא יודעים לשלוף. כך או אחרת התוצאה זהה. זה פשוט נשכח.
היום, שנה אחרי, הבטתי באימלים שכתבתי. מדהים אותי. ובעיקר מאפשר לי להרגע, לשבת בכורסה ולומר - בסוף חלומות מתגשמים. ובענק.
אין לי שום ספק.
