טקסט : סירקה טורקה Sirkka Turkka
צילם באינדונזיה : אדיטיה פרמאנה
פורסם לראשונה : בדיילי מייל הלונדוני
===========================
הַיּוֹם מָעַדְתִּי עַל עָנָף וְהַשְּׁבִיל, נַהֲרוֹ שֶׁל הַיַּעַר,...
הִכָּה אוֹתִי בְּאֶגְרוֹף טַחַב, הַיְשֵׁר בְּלִבִּי.
הִתְנַשַׁפְתִּי שָׁם רֶגַע.
הַחַיָּה תָּמִיד שִׂמְחָה כְּשֶׁהִיא פּוֹגֶשֶׁת אֹכֶל,
הִיא שָׁרָה עַל כָּךְ גַּם אַחֲרֵי שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת.
אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לִי עֵינֵי בַּז וְנָמֵר:
הִלָּה צְהֻבָּה מִסָּבִיב לָאִישׁוֹן.
אֲנִי כְּחֻלַת עַיִן בְּדִיּוּק כְּמוֹ דַּרְדַּר כָּחֹל
מַמָּשׁ מִתַּחַת לְשָׁמַיִם הַכְּחֻלִים.
בַּשֶּׁלֶג אֲנִי יְרוּקָה וְחוּמָה, תָּמִיד בְּצֶבַע הָאֲדָמָה.
פְּעָמִים רַבּוֹת נִסְּתָה יָד גְּדוֹלָה
לִמְחוֹת וְלִמְחֹק אוֹתִי
כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים לְדִמְעָה מְיֻתֶּרֶת
בִּקְצֵה הַמִּמְחָטָה.