לפני 8 שנים. 24 בפברואר 2016 בשעה 21:08
כשאלוהים ביום השישי ברא את האדם,
הוא היה כבר ממש מותש,
והעפר לא נהפך בידיו לחיים
כפי שארע כשאלוהים היה במלוא אונו,
כאשר ברא את האור, את הצמחים ואת החיות.
הוא נאלץ להנשים את העפר הנשמה מלאכותית
כדי שאותו עפר יתחיל לצפצף-להתנשף איכשהו,
ומעולם לא יצא ממנו שום יצור הגון,
לבטח לא יצור איתן ומובן מאליו
כמו הצמחים והחיות.
אלוהים היה מאוכזב מאוד מעצמו,
וכדי להעניש את חוסר-יכולתו
הוא קרא למעשהו האחרון בצלמו כדמותו.
שבר-כלי כזה אני באמת ובתמים, הוא חשב.
והיה מוכרח ללכת לנוח
יצירה: חאווייר ז׳אן בנאוידס