מֵתה בְּאִטִּיּוּת
מִי שֶׁלֹּא זָזה מִמְּקוֹמה
מִי שֶׁלֹּא מִתְעַנְיינת.
מֵתה בְּאִטִּיּוּת
מִי שֶׁפּוֹגֵעתַ בִּכְבוֹדהֹ הָעַצְמִי
מִי שֶׁלֹּא נוֹתֵנת שֶׁיַּעַזְרוּ להֹ.
מֵתה בְּאִטִּיּוּת
מִי שֶׁהָייתָה שָׁבוּיה בְּהֵרְגֵּלָיה
וְחוֹזֵרת יוֹם יוֹם לְאוֹתָן הַמֻּסְכָּמוֹת.
שֶׁלֹּא מַחֲלִיפה מוּתָג
שֶׁלֹּא מֵעֵזה לְשַׁנּוֹת גּוֹונֵי לְבוּשׁה
שֶֹּׁלא מְשׂוֹחֵחַת עִם מִי שֶׁאֵינהֹ מַכִּירה.
מֵתה בְּאִטִּיּוּת מִי שֶׁמּוֹנֵעַת מֵעַצְמה תְּשוּקוֹת
וּמְעַרְבּוֹלוֹת.
הָרְגָּשׁוֹת שֶׁהֵם יוֹצְרִים,
דַּוְקָא אֵלֶּה,
מַחְזִירִים נִיצוֹצוֹת לָעֵינַיִם וּמְשִׁיבִים לַחַיִּים
לְבָבוֹת שְׁבוּרִים.
מתה בְּאִטִּיּוּת,
מִי שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה כִּוּוּן כְּשֶׁהיא מַרְגִּישה
אֻמְלָלה בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתה, אוֹ עִם אֲהוּבָה,
מִי שֶׁלֹּא מְרַעֲנֵנת הַיָּדוּעַ וְהַבִּלְתִּי יָדוּעַ
כְּדֵי לְהִתְעַלּוֹת בַּחֲלוֹמוֹתָיה,
מִי שֶׁלֹּא מַרְשה לְעַצְמה, וְלוּ פַּעַם אַחַת בַּחַיִּים
לְהִתְרַחֵק מֵעֵצוֹת נְבוֹנוֹת.
תִּחְיי הַיּוֹם,
סַכֵּני הַיּוֹם
עֲשֵׂי זֹאת עַכְשָׁו.
אַל תִּתֵּני לְעַצְמְך לָמוּת בְּאִטִּיּוּת.
אַל תִּמָּנַעי מֵהָאֹשֶׁר.
