ספרית הפנטזיות שלי

בל קרה והיה וכעת הזמן לסיים.

אני מתחילה את דרכי כמטפלת ומבינה שהחשיפה הזו אולי כבר פחות נכונה לי.

פחות נכונה למטופלים שלי.

ושלא תתבלבלו,

ההחלטה הזו נעשית לאחר המון לבטים ומשאים ומתנים ביני לבין עצמי.

אבל ככה זה.

פשוט ככה.

אני מאמינה שבכדי להועיל למטופל 

על המטפל להיות (עד כמה שמתאפשר) דף חלק

ומכיוון שאני פותחת דף חדש בחיי

זה הזמן לסגור את הדף שהיה.

הדפים שהיו

ספוגים

בכל מה שאני.

 

הבלוג הזה אפשר לי מזור ונחמה ותובנות. אינספור תובנות.

הוא אפשר לי לגלות שאני באמת משהו מיוחד.

הוא אפשר לי לזקוף קומה, להתהלך בעולם בתחושה של משמעות.

 

הוא אני.

וכעת אני מבינה שגם בלעדיו

אני זו אני.

על כל המגרעות והמעלות שבי.

 

אני רוצה להודות לכם, לכן.

לקוראות ולקוראים.

על שהייתם וליוויתם,

חיזקתם ושיתפתם.

על שפניתם, לפעמים פנים מול פנים ולפעמים וירטואלית,

וסיפרתם שמשהו נגע בכם, שגם לכם כך וכך קרה,

שמשהו התחזק בכם, התחדד לכם,

ושפשוט אתם אוהבים.

 

אני מעריכה כל אחת ואחד מכם,

אוהבת ומודה ממעמקי לבי.

הבלוג יעלם בעוד מספר ימים ויהפוך לבלתי נראה,
כמו במין קסם כזה. פוף!
אל דאגה, אני שומרת עליו עבור משפחתי וילדיי
שאולי ביום מן הימים ירצו לקרוא בו.
ואולי בעתיד הוא ירצה שוב להתגלות, מי יודע.
מה שבטוח - הוא מהווה אוצר עבורי ויקר לי מפז.

 

אני לא נעלמת, חלילה, ממשיכה בפרויקט הצילום שלי 

במרץ רב.

נפגשת המון

מצלמת המון

עורכת המון

וכמובן שהספר בדרך :)

מוזמנים בחום להמשיך ולעקוב

שמתעדכן בתדירות גבוהה.

*

חיבוק

ושוב תודה.

איילת