הֵם מְרִיחִים אֶת הֶבֶל פִּיךְ לִבְדֹּק
שֶׁמָּא אָמַרְתְּ דִּבְרֵי אַהֲבָה
הֵם נוֹבְרִים בְּלִבֵּךְ לִבְדֹּק
שֶׁמָּא מִסְתַּתֶּרֶת שָׁם שַׁלְהֶבֶת
יָמִים מְשֻׁנִּים הֵם אֵלֶּה, יָפָתִי
וּמַצְלִיפִים בָּאַהֲבָה בְּצַד מַחְסוֹמֵי הַדְּרָכִים
צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת הָאַהֲבָה בַּמַּרְתֵּף
צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת הַתְּשׁוּקָה בַּמַּרְתֵּף
וּבַמָּבוֹי הַסָּתוּם הַפְּתַלְתַּל וְהַקַּר
הֵם מְזִינִים אֶת הָאֵשׁ בִּבְעֵרַת מִזְמוֹרִים וְשִׁירִים
אַל תִּסְתַּכְּנִי בְּמַחְשָׁבוֹת
יָמִים מְשֻׁנִּים הֵם אֵלֶּה, יָפָתִי
זֶה שֶׁדּוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת לְעֵת לַיִל
בָּא כְּדֵי לְהָמִית אֶת הָאוֹר
צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת הָאוֹר בַּמַּרְתֵּף
רְאִי אֶת הַקַּצָּבִים
הַמְּשַׁחֲרִים לְטֶרֶף בְּקֶרֶן הָרְחוֹב
עִם סַכִּינִים מְדַמְּמִים
מְנַתְּחִים אֶת הַחִיּוּכִים מִן הַשְּׂפָתַיִם
וְאֶת הַשִּׁירִים מִן הַפֶּה
וְצוֹלִים קַנָּרִיּוֹת
עַל לֶהָבָה שֶׁל פִּרְחֵי יַסְמִין וְלִילָךְ
הַשָּׂטָן שִׁכּוֹר נִצָּחוֹן
חוֹגֵג בַּמִּשְׁתֶּה לְאֵידוֹ שֶׁל אֲסוֹנֵנוּ
צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת אֱלֹהִים בַּמַּרְתֵּף
יָמִים מְשֻׁנִּים הֵם אֵלֶּה, יָפָתִי
* את השיר החזק ומלא החמלה הזה כתב מי שנחשב בעיני רבים לגדול משוררי איראן במאה העשרים, אחמד שאמלו. *