ספרנית(שולטת)

ספרית הפנטזיות שלי

"אין בי פחד שלא אוכל לכתוב יותר" אמרה לו בשלווה "מזה אני לא אמות"

לפני 8 שנים. 19 באוגוסט 2016 בשעה 14:42

https://fbcdn-sphotos-e-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xpl1/v/t1.0-9/14051652_1078994035526061_8278486520416501582_n.jpg?oh=ea8da50d8362c6dc98dd395780a10438&oe=5848F5FC&__gda__=1477845336_15baadb17f421dcbf5525aaad6c01ae7

היום פורסם בהארץ.

maybe(נשלט) - יפה ועצוב

לפני 8 שנים

ספרנית(שולטת) - יפה - הבנתי
תסביר עצוב.
מה תפס את לבך?

לפני 8 שנים

maybe(נשלט) - תחילה ההמשמעות הכפולה של שיר - מרגעים ספורים ועד נצח
כשאין יותר מה לגלות נפסקים השירים - המשפט שחיברתי בראשי לסוף..סוף המשוררת..סוף חיי דליה..מכאן נובע העצב

לפני 8 שנים

ספרנית(שולטת) - תודה שהסברת.

סוף חיי דליה.
חלק ממציאות .מהווית קיום.
עובדות חיים.

לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר

הרשמ/י התחבר/י

ספרנית​(שולטת)

ספרית הפנטזיות שלי

"אין בי פחד שלא אוכל לכתוב יותר" אמרה לו בשלווה "מזה אני לא אמות"

ספרנית(שולטת)