זו כמעט הפעם הראשונה שאני ארשה לעצמי לשים פה מילים שלי. בעצם, גם מילים אלה אינן שלי. היום הסתיימה לה תקופה בת חודש בה קיבלתי מנוי מאיש שלא הכרתי אפילו את ניקו. היום אני אולי מכירה את ניקו אבל יהיה זה יומרני לומר שיש בינינו הכרות כל שהיא. מהמעט מילים שהחלפנו אוכל לכתוב, כמעט בוודאות , שהוא איש טוב לב. כן, טוב לב. וזו תכונה שנשכחה לה בזמן האחרון. האיש , שאני נמנעת מלתת כל פרט מסגיר עליו, הנו רווק. (אני צודקת?) וננזפתי על ידו שלא טרחתי לכתוב שאני נשואה. בפרופיל שלי ז"א. אבל לזכותי ייאמר שהוא לעולם לא שאל....בכלל, הוא לא ממש שאל אותי שאלות. וזה הפליא אותי. מאד. זכיתי למתנה ולא נדרשתי לתת עבורה דבר. מאומה.כשביקשתי את רשותו לפרסם חילופי מילים שהיו לנו (התכוונתי לקחת כמה מהמסרים ולשים את מילותיו כי בעיני יש בהן עוצמה גדולה מאד) אבל תשובתו שבתה את ליבי והחלטתי שאותה אנציח פה."אני מרשה לך כל דבר, אני זרקתי את הבעלות לבעלותך, ואני סומך עליך(גם בעיניים עצומות)." ועוד כתב "מבחינתי את אישה עם כתר גם אם הוא כרגע מתחת למיטה."
מילים שמלטפות. אבל עכשיו אני חוזרת חזרה לשקוע באפרוריות שלי.ולמילים שנמצאות בכל מקום שכל כך קוסמות לי. אותן מילים שאני מביאה לפה. באהבה גדולה.
