פַּעַם גַּם אֲנִי צָחַקְתִּי -
הָיִיתִי מַלְכַּת הָעִיר,
רְחוֹבוֹת הִשְׁתַּחֲווּ לְפָנַי.
בְּשָׁעָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל לֵיל מְסִבּוֹת
עָמַדְתִּי בְּפִנַּת הָרְחוֹב
וְעָלְתָה בִּי כְּמִיהָה לְלֹא שֵׁם.
הִסְתַּכַּלְתִּי עַל הַגְּבָרִים שֶׁסְּבִיבִי,
הִתְכַּוַּנְתִּי לְהַשְׂבִּיעַ אוֹתָהּ
בְּסֶקְס מִזְדַּמֵּן.
וְאָז רָאִיתִי אוֹתְךָ.
הוֹשַׁטְתִּי יָד לִלְכֹּד אֶת דְּמוּתְךָ -
הֵי אַתָּה, חַכֵּה! מָה הַכִּוּוּן שֶׁלְּךָ?
וּכְבָר חָמַקְתָּ עָבַרְתָּ עַל פָּנַי.
חִפַּשְׂתִּי אוֹתְךָ, רָדַפְתִּי אַחֲרֶיךָ -
לֹא וִתַּרְתִּי עַל הָאֹשֶר -
לְהַוַנָה, לְלִימָה, לְלַה-פַּאס
רָאִיתִי אוֹתְךָ שָׁר בַּסִּמְטָאוֹת,
אָשְׁרְךָ הֵסִיט רְחוֹב מִמַּהֲלָכוֹ.
תָּפַסְתִּי בְּיָדְךָ לֶאֱחֹז בְּךָ,
אֱמֹר לִי, מָה אֶעֱשֶׂה לְמַעַנְךָ?
כָּל מַלְכוּתִי בַּעֲבוּר הָאֹשֶר!
אֲבָל אַתָּה, בְּבִגְדֵי עֹנִי
רָקַדְתָּ עִם נְעָרוֹת צוֹחֲקוֹת,
אָדִישׁ לְמַלְכוּתִי.