הָיִינוּ בַּדֶּרֶךְ לְשִׁעוּר או לְקוֹנְצֶרְט.
שְׁנֵי שֵׁעוּרֵי אַרְכֵיאוֹלוֹגיָה או גֵּיאוֹגְרפיָה מַקְבִּילִים.
בְּחֶדֶר יְמָנִי ושְׂמָאלִי.
לא יָדַעְתִּי לְאֵיזֶה מֵהֶם לְהִצְטָרֵף.
הֶחְלַטְתִּי לְהִצְטָרֵף לַשִּׁעוּר הַשְּׂמָאלִי,
בּו לא אִבָּלַע וְאֻפְרַע.
הַיתָה שִׂיחָה עִם אַחַת הַנָּשִּׁים
(מִן הַחֶדֶר הַיְּמָנִי).
הִיא הָיתָה חַמָּה וּקְטִיפָתִית וּבַיְּישָׁנִית.
עֵינֶיהָ מְתֻּקּוֹת סֵבֶר. הָיָה בָּהּ מַשֶּׁהוּ נַעֲנֶה.
הִיא הָיתָּה עוזרת הוראה,
אַךְ הַַָיָה לָהּ קוֹל נָעִים,
שֶׁל זַמֶּרֶת בַּעֲלַת יְכלֶת, אַךְ לא מְאֻמֶּנֶת.
שָׁאַלתִּי אותָּהּ מָתַּי הִיא מְקַבֶּלֶת
וְהִיא אָמְרָה: שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁבוּעַ.
הִצְטָרַפְתִּי לַקְבוּצָה הַשְּׁמָאלִית, שׂוחַחְתִּי עִם נַעַר.
הָיָה לוֹ שֵׂיעָר בְּלוֹנְדִי גַּלִי שֶׁהִגִּיעַ עַד צַוָּארוֹ,
וְהוּא אָמַר אֶת שְׁמוֹ בְּקוֹל מִתְנַגֵּן,כְּרֵצִיטָטִיב, כִּמְעַט כְּשִׁיר.
דִּבּוּרוֹ הַיּומְיוֹמִי רַבְ-מְמַדִי כְּקוֹלוֹ שֶׁל זַמָּר נוֹדֵד.
צְחוֹקוֹ תָּם וְצָעִיר כִּצְחוֹק הַכַּסְפִּית.
הוא מָסַר לִי אֶת הַטֶּלֶפון הַנַּיָּד וְאָמַר,
"קְחִי, כְּדֵי שֶׁתּוכְלִי לְקַבֵּל אֶת הַצִּלְצוּל,
וְנֵדַּע שֶׁהוא מַגִּיעַ.
הִבַּטְתִּי בַּטֶלֶפון הַשָּׁחור. הוא צִלְצֵל.
הָלַכְתִּי לַחֶדֶר בּו הִתְּנַהֵל הַשִּׁעור הַאַחֵר.
נִגַּשְׁתִּי לעוזרת ההוראה.
הִיא אָפְפָה אותִּי בְּחֻמָּהּ הַמִּשְׁיִּי הַצִּרְצָרִי.
פֶּתַּע אָפַף גּופָהּ, זִמְרַת הַצִּרְצָרִים שֶּׁלו
מְהַדְהֶדֶת כְּשַׁחַר מֻחְלַט.
צְלִיל עִלִּי מִנִּבְכֵי אוקְטָבות רַבּות גְּלוּלוֹת זוֹ בְּזוֹ,
מֶרְכָּבָה אַחַת. עוֹרָהּ הֵעְבִיר עֵדֶן צִרְצָרִים בִּבְשָּּּׂרִי.
דַּם מַחֲזוֹרִי הַסָּגוֹל הֵבִיאָהּ. הִיא הָיתָה מֵדִיּום.
מַחֲשֵׁב הָעולָם. עֵינֶיהַ זוג גְּלובּוסִים חָגִים,
מַבָּטָן מִתְעַרְפֵּל-מִתְחַדֵּד,
בָּהֶן אֲרָצוֹת נִסְפָּרוֹת כִּבְסֵפֶר הַחול, עַד- לְלא- שׁב.
סַדְנָא דְאַרְעָא חַד הוּא, עֵינֶיהָ בָּכוּ.
וְהַשּׁוֹשַּׁנִּים. שִׁיחֵי הַפֶּטֶל בְּגִּדְרוֹת יַלְדוּתֵּך.
נִיחוֹחַ הַשּׁוֹשַּׁנִּים שָׁב בְּתָּמוּזִים רֵיקִים
מִזאת שֶׁאָהֲבָה שׁושַּּׁנִּים.
חַדְרֵי הַמֵּתִים. הַיָּרֵךְ הַאֲרֻכָּה,
כַּף הָרֶגֶל הַמָּשְׁלֶמֶת, שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין.
עַצְמוֹתֶּיהַ מָאֳרָכוֹת כִּפְסַנתֵּר
שֶׁנְהָב מְשֻׁכְלַל מְנַעֲנְעִים.
מְכוֹנָה נִשׂגָבָה,מַתֵּמָטִית מְדֻיֶּקֶת. אֵבֶר,
מַבָּע אֱנוֹשִׁי בְּגוּף אַל-אֱנוֹשׁ. גֻלְגלֶת קְרוּשָׁה,
אֲנִיצֵי שֵׂיעָר סְבִיב פִּטְמָה.
טַבַּעַת קְמוּטָה חוֹשֶׂפֶת את פִּיהָ הַמֵּת.
פִּין וַאֲשָׁכִים כְּרוּתִים שֶׁל מִי נוֹתַר
מְיֻתָּם מֵחַיָּיו בְּהֶרֶף הָאַיִן שֶׁל עִפְעוּפֵי
הַקוֹסְמוֹסִים הַלּא שָּׁבִים,
רִיסֵי הַצִרצָרִית הַמּלַטְפִים.
וְאַהֲבָתֵּך. תְּחִינַת עֵינֵי הַגֶּבֶר-הַטָּלֶה הַקָּרֵב,
יוֹקֵד בְּבָבוּאַתֵּך:פֶּתַּע מִשְׁתָּקֵּף, זוֹכֵר עַצְמוֹ כָּלִיל.
שְׁאָר יָרוֹק אֶחָד, דַעֲתֵּנוּ הָאַחֵרֶת,
הַסַּמְכוּת הַיְּחִידָה הַמַּמשִׁיכָה אוֹתָנוּ בָּחָלוֹם, בַּשֵׁינָה.
נוֹכְחוּתִי מַגְבִּירָה אֶת קִיּוּמְךָ,
מְגַדֵּלת בַּלַּילָה אֶת שְׂעַר רַעְיוֹנְךָ.
וּמָה יְהֵא עַל פִּטְמָתוֹ בַּחֲדַר הַמֵּתִים?
שָׁאַלתִּי אֶת גְלוֹבּוּסֵי עֵינֶיהַ. וּמָה יַעֲלֵה בְּגּוֹרָל קוֹלִי?
סוּפַת אַהֲבָתֵנוּ מְנִיעָה אֶת הָאוֹקְיָנוֹסִים הַמֵתִים
בְּעֵינַיִךְ. נוֹכַחַת בִּשְׁנַתֵנוּ. בְּמוֹתֵנוּ. בְּהַעְלוֹתִּי אוֹתָךְ בָּאוֹב.
בִּידִיעָתִּי אוֹתָךְ וְשִׁכְחָתִי כָּל דָבָר אַחֵר.
אַחֲר כָּךְ כָּל הַזְּמַנִים יֵעָלְמוּ.
יִתאַפשֵׁר הָהוֹוֶּה הַבִּלתִּי אֶפשָׁרִי, הַקָּם מֵאוֹב הַתְּפִילָה.
רַחְמָהּ הַמִּשְׁיִי נוֹכַח תָּמִיד קָרוֹב לְעוֹרֵךְ.
קַשְׁתִּיּוֹת עֵינֶיהָ מְכַנְּרוֹת לְלא הֶרֶף, לְלא סָפֶק,
בְּעוֹד הַקּוֹסְמוֹסִים מִשְׁתַּנִים, הַזְּמַן חוֹלֵף.
הִיא מְגַלֶּמֶת אֶת אֱלהוּתָּהּ בְּעורה החַגָּבִי המתקַלֵּף,
השׁחוֹר כְּטֶלֶפוֹן.
בְּיָדִי נָתוּן הטלפון הַנַּיָּד. אֶל מִי אֶקרָא?