אז תגיד על מה אתה חושב עכשיו ?
אנחנו שוכבים על המיטה עירומים , מנסים להחזיר את הנשימה , אני שונא שהיא עושה את זה
אני לא חושב עכשיו , אני לא חושב על כלום , הכי רחוק שהצלחתי לחשוב זה איפה הנחתי את המצית , ומי יקום להביא מאפרה.
אבל היא מתעקשת, מסתובבת אלי , חצי גוף כולה קשב, עכשיו אני חייב להמציא מחשבה .
אבל מה ? על מה ? אני אגיד לה שאני מקווה שלא שמו לי דוח על האוטו, שאישתי לא מחפשת אותי דוקא עכשיו?
אני מנסה לא לחשוב על כלום , רק מציץ בשעון , לראות עוד כמה זמן נשאר לנו ביחד .
היא מניחה את הראש על החזה שלי , כל כך נעים , אני לא חושב על כלום על כלום .
תגיד היא אומרת כדי לשבור את השתיקה , אני למשל חושבת עלייך ,
כן? אני שואל, מה את חושבת ? שמח כל כך שלא מדברים עלי
אני חושבת שאתה שואל את עצמך מה השעה ואם הגיע זמן ללכת.
מה פתאום אני נדרך , מה פתאום אני חושב עלייך , רק עלייך על כמה נפלא לי איתך , ואיך לא בא לי ללכת.
איזה הקלה , יצא לי משפט אחד כמו שצריך.
החיוך שלה זה כל מה שאני צריך עכשיו , חיוך שלה ליטוף קטן וללכת , אני חייב ללכת .
בדמיוני אני כבר אוסף את הדברים מתלבש , מכניס יד לכיס לבדוק אם המפתחות שם , נושק לה ויוצא .
אם כל כך נפלא לך היא אומרת , אז למה שלא תישאר עוד קצת , אולי נכין ביחד ארוחת ערב , יהיה כייף .
לאאאאאאא אני נידרך כולי , ידעתי שאסור היה לפתוח שיחה ידעתי .
מתוקה אני אומר מחבק אותה , הלוואי שיכולתי להשאר הלוואי אבל את יודעת חייב ללכת .
הייתי נישאר בשימחה , היא מותק , היא רכה היא נעימה , היא מאוהבת בי, היא לוחשת לי מילים , היא מחבקת , היא טובה אלי .
איך להסביר לה שהיא פתח סוגריים בחיים שלי , היא כמו הרגעים האלה של לפני השינה שבהם אנחנו מפנטזים מסלקים מאיתנו את היום , מביאים את עצמנו לשינה בלי בשקר.
אני רוצה שהיא תשאר בסוגריים , אני לא יכול שהיא תצא מהם , אחרת היא תהפוך לכל היתר , וזה כבר תפוס
אני יודע שהיא רוצה יותר , זה הרגע הזה שבו הסוגריים לוחצים לה היא רוצה לצאת מהם .
אני מתלבש בלי להסתכל עליה , מנשק אותה , אומר לה נדבר בטלפון ,
גם היא גם אני יודעים שלא
