נִפְגַּשְׁנוּ בְּאַקְרַאי אַחֲרֵי שָׁנִים
וְלֹא יָדַעְנוּ שֶׁהָיִינוּ –
אֲנִי,
יַלְדָּה מְלֵאַת חֲלוֹמוֹת,
אוֹסֶפֶת בְּרַגְלֶיהָ רְחוֹבוֹת עִיר,
בְּדִמְיוֹנָהּ מַרְכְּבוֹת שִׁיר,
כְּסִינְדֶרֶלָה הוֹזָה.
אַתָּה,
יֶלֶד שֶׁבָּרַח מִמְּחוֹזוֹת אֵשׁ
אֶל אֶרֶץ שֶׁהִצִּיתָה בְּךָ אַהֲבָה.
לִפְעָמִים הָיִינוּ בִּטְוַח קְרִיאָה
בִּשְׁמֵנוּ הַלֹּא יָדוּעַ.
עִיר אַחַת נָשְׁמָה אוֹתָנוּ
אֶל חוֹל וּמְאֹרָעוֹת,
מִשֶּׁנִּפְגַּשְׁנוּ
אָזַל הַחוֹל
מִן הָעוֹנוֹת.
*
זוֹ אַתְּ? – שָׁאַלְתָּ אוֹתִי כְּשֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ לָרִאשׁוֹנָה,
כֵּן, זוֹ אֲנִי! – עָנִיתִי, וְהִתְרַגְּשׁוּתִי הִתְלַקְּחָה.
*
זוֹ אַתְּ? – שָׁאַלְתָּ אוֹתִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת לָאַחֲרוֹנָה,
זוֹ אֲנִי! – עָנִיתִי, בְּשַׁלְוָה מְדֻמָּה.
