המוסך נולד מתוך הרגשה נמשכת, משותפת לרבות ולרבים, כי יש צורך בתיקון עמוק בסצנת הספרות בישראל, שחלקים מרכזיים ומבוססים בה לוקים בכוחנות, במחיקת נשים יוצרות, בהעדפת פרובוקציות, אלימות ומדנים על פני איכות, בצמצום נמשך של במות לשירה עכשווית ושל השיח על אודותיה. מתוך הצורך הזה ערכנו ב-2016 את פסטיבל 'תיקון' האלטרנטיבי לשירה, בארבעה מוקדים ברחבי הארץ, ומתוך הכרה בנחיצותה של אלטרנטיבה קבועה אנחנו מייסדות כעת את המוסך – מוסף מקוון דו-שבועי לשירה, לסיפורת, לביקורת ולמסה. המוסך ייערך על בסיס פתיחות, שוויון והומניזם, אתיקה המכירה בכך שמאחורי כל יצירה ניצבת נפש, ומעל לכול – התשוקה הפשוטה לספרות טובה.
אביב שמח!
נורית זרחי
פרפר שחור
פרפר שחור
אַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁהָפַךְ לְפַרְפַּר,
הַסּוֹבֵב מִדֵּי לַיְלָה בַּדִּירָה הַזֹּאת.
רוֹאָה אוֹתוֹ שָׁם, אַתְּ
שׁוֹאֶלֶת, שָׁחוֹר וְכָנוּף בְּזָוִית הַקִּיר?
זֶה סְתָם כֶּתֶם, אֲנִי אוֹמֶרֶת, לֹא הָיְתָה לוֹ שׁוּם נְטִיָּה
לִטְווֹת קוּרִים אוֹ לְרַחֵף. שִׁרְיוֹן הַגֶּבֶר שֶׁלּוֹ
כָּבֵד מִדַּי. אֲנִי זוֹכֶרֶת אוֹתוֹ רָכוּב עַל סוּס, אוֹ קוֹצֵר
שְׂעוֹרָה בְּכַפּוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת.
מַתְאִים לוֹ שֶׁנֶּעֱלַם לְגַמְרֵי, כְּמוֹ גֶּשֶׁם
אַחֲרֵי שֶׁפָּסַק.
•
דַּלְּגִי עַל הַהַקְדָּמוֹת בַּסְּפָרִים, קִפְצִי
מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן
יָשָׁר לְתוֹךְ הַגָּן שֶׁל רוּסוֹ,
שָׁם מִצְטוֹפְפִים לְלֹא שִׁיטָה חָטְרֵי דֶּקֶל,
בּוּגֶנְוִילְיָה מִתְפָּרַעַת, סִפְלוֹנֵי לִימוֹן, תַּפּוּז וּפִרְחֵי מֶתֶק בְּעִרְבּוּבְיָה.
הַאִם זֶה הַטֶּבַע בְּמִסְדְּרוֹנָיו הַסְּמוּיִים שֶׁמַּעֲנִיק חַיִּים לְשַׁעֲרֵי בֹּקֶר
כְּשֶׁתּוֹרִים מְהַפְּכוֹת צְלִיל וְצִפְצוּף יוֹנְקֵי הַדְּבַשׁ
שֶׁאֲנִי שׁוֹמַעַת
קוֹל לְלֹא גּוּף
הנ"ל
אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְיַדֵּד עִם מַר
מָוֶת, הוּא מַצְמִית אוֹתָנוּ בְּשַׁגַּעַת
הַבְּדִידוּת. בַּבֹּקֶר שׁוֹתֶה
אֶת הַקָּפֶה שֶׁלּוֹ בִּיחִידוּת
(אֵין לוֹ מְשִׁיכָה לְבָתֵּי קָפֶה)
בַּצָּהֳרַיִם אוֹכֵל מִצַּלַּחְתּוֹ הָרֵיקָה.
מִי שֶׁחִסֵּל אֶת יְדִידָיו
לֹא יָכוֹל לְהִתְלוֹנֵן עַל שְׁתִיקָה
עַכְשָׁו עָלָיו לַהֲרֹג עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה
לֹא חִידוֹנִים לֹא סִפְרוּת
שֶׁל מִי הַיּוֹדֵעַ מֵרֹאשׁ אֶת הַסּוֹף.
בַּלַּיְלָה הוּא מִתְהַפֵּךְ בַּמִּטָּה הָרֵיקָה
פָּנָיו מֻפְנִים לְעֵבֶר הַנֶּצַח
אֵינוֹ מֵבִין מַדּוּעַ שְׁנָתוֹ נוֹדֵדָה
לְדַעֲתִי הַנָּ"ל חֲסַר תַּת־מוּדָע.
•
יוֹשֶׁבֶת תַּחַת עָלֶה שָׂרוּעַ לְהָגֵן עַל עוֹרִי הַלָּבָן.
הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹלַחַת בִּי אֶת
גּוּרֶיהָ שֶׁאֲלַטֵּף, אֲבָל אֵיךְ?
פַּרְוָתָם שׂוֹרֶפֶת
אֶת יְתוֹמֵי הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן. אֵיךְ
הִתְגַּלְגַּלְתִּי הֵנָּה?
אַל תִּשְׁאַל,
בֵּין הֶהָיָה לַדִּמְיוֹן יֶשְׁנוֹ גֶּשֶׁר צַר מְאֹד
תּוּכַל לַעֲבֹר עָלָיו רַק בְּעֵינַיִם
עֲצוּמוֹת.
בַּלֵּילוֹת הָרוּחוֹת רוֹקְדוֹת כְּנֶגְדִּי,
מִתְקַשָּׁה לְהֵרָדֵם אֲנִי חוֹבֶקֶת תַּן.
לֵךְ דַּע מִי מִשְּׁנֵינוּ מְיַלֵּל.
השירים לקוחים מתוך הספר "הכפולים", הרואה אור בימים אלה בהוצאת אפיק, סדרת 'נוודים' וסדרת 'ליריקה' בעריכת עליזה ציגלר.
ספריה האחרונים של נורית זרחי: "בצל גבירתנו" (רומן, ידיעות ספרים, 2013) ו"אררט" (שירה, הקיבוץ המאוחד, 2015).