גַּם הַבֹּקֶר אֲנִי קָמָה לְהֵאָסֵף כַּמַּעֲשִׂים אֶל חֵיקְךָ
לִבְּךָ פּוֹעֵם, מָסוּר אֶל הַחַיִּים
וְעֹמֶק נְשִׁימוֹתֶיךָ, אֲהוּבִי
כְּעָמְקָהּ שֶׁל הַדֶּרֶךְ.
אֲנִי מְנִיחָה לְךָ לְהַמְשִׁיךְ בִּמְשִׂימַת הַחֲלוֹמוֹת
וְיוֹשֶׁבֶת אֶל הַתַּנּוּר עַד שֶׁהַחֹם
וּכְשֶׁאֲנִי מִתְלַבֶּשֶׁת הַשַּׁחַר נוֹתֵן לִי בְּמַתָּנָה אֶת אוֹרוֹ
וְהַשִּׁירָה מְהַבְהֶבֶת פְּנִימָה:
הַמַּרְאָה עוֹשָׂה בַּחֶדֶר כְּבִתְמוּנָה
בְּתוֹכָהּ הַמִּטָּה, הַחַלּוֹן
וְקִירוֹת הַבַּיִת הַגּוֹבְלִים תָּמִיד
עִם בָּתִּים אֲחֵרִים שֶׁהָיִינוּ.
וַאֲנִי אוֹמֶרֶת לְזֶה כֵּן, גַּם בִּידִיעָה
שֶׁיְּכוֹלוֹת לְהִשָּׁבֵר בְּזֶה בְּכֹחַ
קַרְנֵי אוֹר שֶׁנִּשְׁלְחוּ לִפְנֵי שָׁנִים
וּלְרֶגַע נִתֶּנֶת לִי רְשׁוּת לְהַאֲמִין
לְחַדְרֵי הַחֲדָרִים שֶׁלָּנוּ:
פְּנִים הָאֹשֶׁר, חוּץ הַכְּאֵב
מִסְגֶּרֶת הַגַּעְגּוּעַ הַנּוֹגַעַת בִּשְׁנֵיהֶם
הָעוֹשָׂה אוֹתָם אֶחָד.