ספרית הפנטזיות שלי

הוא מביט בה,
כמה יפה היא ונחשקת.
משתוקק להרגיש אותה,
במלוא החושים.
גם היא אליו, כך, נרעשת.
כמיהה.
*
המח שולח אותותיו,
דרך תאי העצב
הרוגשים.
מוליך זרמיו,
הגועשים.
מַעֲבָר הסִנַפְסָה-
מגשר,
מקשר,
לתא חדור מטרה,
השזור בחוט השדרה.
שם מומר
לתנועה מכנית,
באמצעות השריר.
אצבעות,
נשלחות לאוויר.
עוד
קִמְעָה, קִמְעָה.
*
כריות האצבע,
הן הראשונות לדעת,
לחוש.
אט, אט.
לרגע קט, קט.
ואז מגיעה,
כף היד במלואה
ברכות ונוקשות
גם יחד,
במגע עדין וגס,
בשקט.
הס, הס.
אוחזת ברטט,
מעבירה מגעה,
חוקרת.
מלטפת. מצמררת.
רעד הלב
מצטרף לנעימה.
פעימה אחר פעימה.
*****
קאט, קאט!
כך זה נראה באַט-נועַ,
ובהילוך מהיר-'נוגעת, נוגע'.
נגיעה.

https://www.facebook.com/profile.php?id=100015721562234&fref=mentions