ספרית הפנטזיות שלי

שרפרף ברבים? שְׁרַפְרַפִּים! (הפ"א השנייה בדגש)
‍‍‍‍ ‍‍
ייתכן כי תיפלו מהשרפרף שעליו אתם יושבים כשתשמעו כי בצורת הרבים התקנית של שרפרף יש דגש ב־פ'.

וכך צריך לומר: שְׁרַפְרַפִּים. כך גם צְהַבְהַבִּים, כְּלַבְלַבִּים והֲפַכְפַּכִּים.
‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍
במילים מלרעיות שתנועתן האחרונה (או היחידה) היא פתח – הפתח נשאר גם בנטייה ויש דגש באות שאחריו.

למשל: גַּב–גַּבּוֹ, אַף–אַפִּים, דַּף–דַּפִּים, רַב–רַבִּים, אֲגַף–אֲגַפִּים.

לכלל זה שייכים גם שמות בעלי שתי הברות דומות: לַבְלַב–לַבְלַבִּים, עַפְעַף–עַפְעַפַּיִם, וכאמור גם שרפרף–שְׁרַפְרַפִּים.
‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍
אל תגידו שהעברית לא יכולה להפתיע לפעמים...