ספרית הפנטזיות שלי

הֲיִי לְיָדוֹ.
הוּא כֹּה רָגִיל אֵלַיִךְ
כְּאִלּוּ הָיִית מַחֲצִיתוֹ.
אָנָּא, הֲיִי לְיָדוֹ.
אַתְּ פָּתַרְתְּ כְּבָר אֶת כָּל חִידוֹתָיו.
מַשֶּׁהוּ בְּכָל זֹאת יָחוּד לָךְ לִפְנֵי לֶכְתּוֹ.
אַתְּ יוֹדַעַת מֵרֹאשׁ אֶת כָּל תּוֹדוֹתָיו.
מָה עוֹד בָּךְ אָמוּר לְהַפְתִּיעַ אוֹתוֹ, לְטוֹבָה.
אָז, אָנָּא, הֲיִי לְיָדוֹ.
אַל תֵּלְכִי לְבַדֵּךְ אֶל הַהָלְאָה.
אֵין לָךְ מַה לַּעֲשׂוֹת שָׁם לְלֹא שְׁכֵנוּתוֹ.
לֹא פַּעַם, בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה, הָלַכְתְּ לְאִבּוּד מֵאִתּוֹ,
כְּאִלּוּ קְרָאוּךְ הַשָּׁמַיִם,
כְּאִלּוּ בָּלְעָה אוֹתָךְ הָאֲדָמָה, עַד יְקִיצָתוֹ,
כְּמוֹ בְּמִשְׂחַק מַחֲבוֹאִים מִימֵי יַלְדוּתוֹ.
שׁוּבִי, שׁוּבִי, הֲיִי לְיָדוֹ.
אִם הִתְעַכַּבְתְּ בְּמִקְרֶה, טַלְפְּנִי.
אִמְרִי שֶׁלֹּא קָרָה חַס וְחָלִילָה מַשֶּׁהוּ רְצִינִי.
אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהוּא עוֹבֵד אוֹתָךְ שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת,
מִשְׁתַּדֵּל לְהַסְפִּיק, עַד סוֹפוֹ.
מְאַלְתֵּר לָךְ תְּפִלּוֹת שֶׁאֵינָן מֻכָּרוֹת בַּסְּפָרִים,
מְחַפֵּשׂ עוֹד מִלִּים נְדִירוֹת, הָעֲשׂוּיוֹת רַק מִמֵּךְ,
מִקּוֹלֵךְ, מִבְּגָדַיִךְ, מִיָּדֵךְ בְּיָדוֹ.
מַשֶּׁהוּ אֲחֵרִי.

אִמְרִי לוֹ שֶׁזֶּה קְצָת מֻגְזָם,
שֶׁסְּתָם הוּא רוֹאֶה צֵל הָרִים כְּהָרִים.