ספרית הפנטזיות שלי

# משחררת #

בין זיכרון למציאות אני חייבת לשחרר את הזיכרון,הזיכרון הוא אתה וכל הנילווה 
למה שמזכיר לי אותך.

אני זוכרת את ההודעות הראשונות היי....וביי..
את החיוך שהעלת על שפתי כל פעם שקפצת.
אני זוכרת איך התמונה שלך גרמה לי את השפה לנשוך.

אני זוכרת איך באופן קוסמי הכל הרגיש נכון.
אני זוכרת שהבטחנו שלא משנה מה יקרה על החברות שיצרנו נשמור.

אני זוכרת כל מילה שכתבנו אחד לשנייה.
אני זוכרת על מילה שנאמרה אחד לשנייה.
אני זוכרת שכל מחשבה,תשוקה,רצון,פנטזיה, ששיתפנו היה חלום,היית אומר שאני המקבילה שלך.

בדמות אישה  😊

אני זוכרת שהגדרנו הגדרות,גבולות,התלהבנו שנגשים יחד את הכל.

אמרנו שזה , Too good to be true,כך זה היה.

משהו קרה לי בדרך מודה,הגבולות שהגדרנו התפרצו בתוכי כמו הר געש בלבה בוערת של אהבה ורצון לקבל מימך עוד.

ההגדרות שהגדרנו כבר לא הסתדרו לי עם הראש והרגש והכל התערבב והכניס אותי למין סיחרור שכזה.

הרגעים איתך אילו רגעים וזיכרון שילוו אותי ומלווים כל הזמן.

אבל בשביל להתקדם אני חייבת את הזיכרון (אותך) לשחרר .

אני לא אתנצל על שהרגש שלי היה עמוק.

אבל אני כן משחררת אותך  ❤

מצאתי בפייס. https://www.facebook.com/groups/831489843654171/

אחד הפוסטים שריגשו אותי מאד.