סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ספרית הפנטזיות שלי

לפני 6 שנים. 3 בנובמבר 2018 בשעה 8:36


הַמְּשׁוֹרְרִים בְּשֶׁלָּהֶם.

קָשֶׁה לְהִפָּטֵר מֵהֶם,

וֶאֱלֹהִים יוֹדֵעַ שֶׁהָיוּ מִי שֶׁנִּסּוּ.

אֲנַחְנוּ חוֹלְפִים עַל פְּנֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ,

עוֹמְדִים שָׁם עִם קְעָרוֹת שֶׁל מְקַבְּצֵי נְדָבוֹת,

תַּחְפֹּשֶׂת מִימֵי קֶדֶם.

אֵין בָּהֶן דָּבָר עַכְשָׁיו

פְּרַט לִזְבוּבִים מְיֻבָּשִׁים וּמַטְבְּעוֹת פְּגוּמִים.

הֵם בּוֹהִים לְפָנִים.

הֵם מֵתִים אוֹ מָה?

וּבְכָל זֹאת לְמַרְבֵּה הָרֹגֶז

הֵם נִרְאִים כְּיוֹדְעִים יוֹתֵר מֵאִתָּנוּ.

 

יוֹתֵר מָה?

מָה הֵם מִתְיַמְּרִים לָדַעַת?

תִּפְלְטוּ אֶת זֶה כְּבָר, אֲנַחְנוּ מְסַנְּנִים כְּלַפֵּיהֶם.

דַּבְּרוּ בְּרוּרוֹת!

אִם תְּחַפְּשׂוּ תְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה

הֵם יַעֲמִידוּ פְּנֵי מְשֻׁגָּעִים,

אוֹ שִׁכּוֹרִים, אוֹ עֲנִיִּים.

זֶה מִכְּבָר

הֵם עוֹטִים אֶת הַתַּחְפּוֹשׂוֹת הָאֵלֶּה,

אֶת הַסְּוֶדֶרִים הַשְּׁחֹרִים, בְּלוּיֵי הַסְּחָבוֹת,

ועַכְשָׁיו אֵינָם יְכוֹלִים לְהָסִיר אוֹתָם.

וְיֵשׁ לָהֶם בְּעָיוֹת שִׁנַּיִם.

זוֹ אַחַת הַצָּרוֹת שֶׁלָּהֶם.

לֹא הָיָה מַזִּיק לָהֶם טִפּוּל דֶּנְטָלִי.

 

יֵשׁ לָהֶם גַּם בְּעָיוֹת עִם הַכְּנָפַיִם.

לָאַחֲרוֹנָה הֵם לֹא מְסַפְּקִים אֶת הַסְּחוֹרָה

בְּמַחְלֶקֶת הַתְּעוּפָה.

לֹא עוֹד דְּאִיָּה וְלֹא זֹהַר,

לֹא עוֹד תִּמְרוּנִים בַּשָּׁמַיִם.

עַל מָה מְשַׁלְּמִים לָהֶם לַעֲזָאזֵל?

(אִם מְשַׁלְּמִים לָהֶם).

הֵם לֹא מַצְלִיחִים לְהִתְרוֹמֵם מֵהַקַּרְקַע,

הֵם וְנוֹצוֹתֵיהֶם הַמְּרֻפָּשׁוֹת.

אִם הֵם עָפִים זֶה כְּלַפֵּי לְמַטָּה,

אֶל הָאֲדָמָה הַלַּחָה הָאֲפֹרָה.

 

הִסְתַּלְּקוּ, אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים,

וּקְחוּ אִתְּכֶם את הָעֶצֶב הַמַּשְׁמִים הַזֶּה.

אֵינְכֶם רְצוּיִים כָּאן.

שְׁכַחְתֶּם אֵיךְ לְסַפֵּר לָנוּ

כַּמָּה אֲנַחְנוּ נִפְלָאִים.

אוֹ אֵיךְ אַהֲבָה הִיא תָּמִיד הַתְּשׁוּבָה:

זֶה תָּמִיד מָצָא חֵן בְּעֵינֵינוּ.

שְׁכַחְתֶּם אֵיךְ לְלַקֵּק לָנוּ.

אֵיפֹה כָּל הַשֵּׂכֶל שֶׁלָּכֶם, אֵיפֹה כָּל הַקֶּסֶם.

 

אֲבָל הַמְּשׁוֹרְרִים בְּשֶׁלָּהֶם.

מָה הֵם בְּלִי הַהִתְעַקְּשׁוּת.

לא יְכוֹלִים לָשִׁיר, לא יְכוֹלִים לָעוּף.

רַק מְקַפְּצִים וּמְקַרְקְרִים

וְנֶחְבָּטִים כְּנֶגֶד הָאֲוִיר

כְּאִלּוּ הָיוּ בְּתוֹךְ כְּלוּב

וּמְסַפְּרִים אֶת הַבְּדִיחָה הַמְּשֻׁנָּה הַחֲבוּטָה.

כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתָם הֵם אוֹמְרִים

שֶׁהֵם מְדַבְּרִים רַק עַל מָה שֶׁהֵם חַיָּבִים.

אֱלֹהִים אַדִּירִים, אֵיזוֹ יָמְרָנוּת.

 

אֲבָל הֵם יוֹדְעִים מַשֶּׁהוּ.

הֵם בֶּאֱמֶת יוֹדְעִים מַשֶּׁהוּ.

מַשֶּׁהוּ שֶׁהֵם לוֹחֲשִׁים,

שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ

עַל סֶקְס?

עַל אָבָק?

עַל אַהֲבָה?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י