עַל שֻׁלְחָן שֶׁהָיָה שָׁם, בְּאוֹתָהּ מִרְפֶּסֶת בִּרְחוֹב שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ,
נִשְׁכְּחוּ קְלָפִים שֶׁל פּוֹקֶר,
פְּרָחִים הֶחְוִירוּ בָּעֲצִיצִים,
וּפְתִיתֵי סִיד נָשְׁרוּ עַל מִירִי ב"ש, חֲבַצֶּלֶת ח', שֶׁלִּי ב', שִׁמְעוֹן צ'
וְעָלַי, שָׁעָה שֶׁצִּטַּטְתִּי מִסִּדּוּר תְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה
אֶת הַשּׁוּרָה: "אַל נָא יְהִי עוֹלָם בְּלִי
יָרֵחַ".
מִירִי אָמְרָה שֶׁכִּמְעַט כָּל לַיְלָה הִיא מְשׂוֹחַחַת אִתּוֹ
וְעִם עַצְמָהּ.
הִיא גִּלְּתָה אֶת זֶה לַפְּסִיכִיאָטֶר שֶׁלָּהּ, וְהוּא עָנָה
שֶׁגַּם הוּא מְדַבֵּר לִפְעָמִים עִם עַצְמוֹ.
"כֵּן", הִיא הִמְשִׁיכָה, "אֲבָל אַתָּה מְדַבֵּר עִם רוֹפֵא,
וַאֲנִי מְדַבֶּרֶת עִם מְשֻׁגַּעַת".
חֲבַצֶּלֶת קִוְּתָה שֶׁהַיָּרֵחַ הוּא בְּנָהּ הַמַּמְזֵר
שֶׁל קֶרֶן שֶׁמֶשׁ שֶׁפִּתְּתָה פָּנַס רְחוֹב,
וְשִׁמְעוֹן חָשַׁב שֶׁאֶפְשָׁר לִהְיוֹת מְשׁוֹרְרִים
גַּם בְּלִי לְהַשְׁווֹת חֲצָאֵי יָרֵחַ לְמָה שֶׁנָּשִׁים
חוֹפְנוֹת מִתַּחַת לַחֻלְצָה.
אֶת חֻלְצָתָהּ שֶׁל שֶׁלִּי גִּהֲצוּ עֲנָנִים,
כּוֹכַב הַלֶּכֶת ר' לֹא הִפְסִיק לְהַקִּיף אֶת גַּלְגַּלֵּי עֵינֶיהָ,
וְאַחֲרֵי שֶׁעָפוּ הָעוֹרְבִים שֶׁקִּנְּנוּ עַל שְׂפָתֶיהָ,
הִיא, כְּמוֹ הַיָּרֵחַ,
אָמְרָה.
אָמְרָה
אֶת מָה
שֶׁאָמְרָה.