לפני 6 שנים. 20 בנובמבר 2018 בשעה 12:14
נִצַּבְתִּי מוּלְךָ אֵיתָנָה.
לֹא חָסַכְתִּי מִמְּךָ שׁוּם תְּחוּשָׁה.
גַּם אֶת הַגֹּעַל הֵטַחְתִּי בְּךָ.
עַד אוֹתָהּ דַּקּוּת
הִקְפַּדְתִּי עַל נֶאֱמָנוּת.
לְעַצְמִי, וּלְיַחַד שֶׁלִּי.
בְּעֶצֶם,
לְכָל מָה שֶׁהֵבֵאתִי אִתִּי.
לֹא זִיַּפְתִּי לְרֶגַע מֵחוּשׁ.
לֹא עִדַּנְתִּי מָרוֹר וְאַכְזָבָה.
אֲפִלּוּ אֶת הַכְּאֵב,
חִבַּקְתִּי בְּלֵית בְּרֵרָה.
עַד לַדַּקֻּיּוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַהַרְגָּשָׁה,
אֲנִי פֹּה לְצִדְּךָ.
בַּקּוֹל שֶׁרוֹעֵד לְעִתִּים.
בַּדְּמָעוֹת שֶׁזּוֹלְגוֹת,
וּבְפָנִים מֵאִירִים.
https://salonet.org.il/עַד-לַדַּקֻּיּוֹת-הַקְּטַנּוֹת-שֶׁל/