ספרית הפנטזיות שלי

לָמַדְתִּי לָקַחַת אֶת הַדְּבָרִים לְאַט,
לְחַלֵּק אֶת עַצְמִי שׁוּב וְשׁוּב אוּלַי
פֶּלַח אֶחָד יִנָּצֵל וְיַצְלִיחַ.
לֹא לִהְיוֹת חֲכָמָה מֻקְדָּם מִדַּי
לֹא לְחַבֵּב אֶת עַצְמִי שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ,
כָּל יוֹם אֲנִי הוֹלֶכֶת לָעֲבוֹדָה
כָּל יוֹם אֲנִי חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה,
אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת דַּקּוֹת הַהַמְתָּנָה הַפְּשׁוּטוֹת
הַחֲרָבוֹת הַקְּטַנוֹּת וְהַמְצֻינָּוֹת שֶׁמַּזכְִּירוֹת לִי
שֶׁעוֹד לֹא הִגַּעְתִּי לְשׁוּם מָקוֹם,
שֶׁאֵין מָקוֹם אֵלָיו אֲנִי יְכוֹלָה לְהַגִּיעַ,
שֶׁאֵין בַּיִת
לֹא בֶּאֱמֶת
לֹא בִּשְׁבִילִי