לפני 5 שנים. יום שבת, 25 ביולי 2020 בשעה 19:01
יותר מדי זמן שלא החלפתי סדינים.
בימים האחרונים הפסקתי לשים את הכיסוי על המיטה ולעלות עליה עם בגדים של יום ועם רגליים מלוכלכות בתקווה שהגועל יעודד אותי להחליף אותם כבר. אבל עדיין ישנתי בהם ככה שבוע נוסף.
היום סוף סוף קילפתי את השאריות האחרונות שלנו מהמיטה ושמתי אותם בכביסה. ואז קיפלתי גם את ערימת הכביסה שהצטברה על הספה. הופתעתי שבתחתית הערימה לא היה תהום שבלע אותי, או חור שחור ומנחם שיקרע אותי לגזרים, אלא רק כריות ספה אדומות שאומרות לי בפשטות שלהן שהחיים ממשיכים.
אני רוצה להגיד להן שהן מזיינות בשכל ושהחיים לא ממשיכים. שהחיים עצרו לחלוטין, שמכאן זה רק לעמוד במקום או ליפול לתהום. שאני על קצה הצוק ואין דרך חזרה.
אבל במקום זה אני מטאטאת את הרצפה והולכת לישון.