פעם ראשונה ששמעתי על ג'ורג'יה אוקיף היה כשמישהו שהכרתי דרך האתר הזה הכיר לי אותה.
עם אהבה חדשה לאומנות המצוירת שהתחילה לפרוח בי בשנים האחרונות,
ההתאהבות באוקיף ובפרחים שלה הייתה מיידית וכמעט מובנת מאליה.
Black Iris III הוא ציור מדהים בעיני. וכשהוא עלה לתערוכה, היו קולות שאמרו שמדובר באיבר מין נשי, שהציורים שלה מיניים. הציטוט שלה, כתגובה לכך, הוא אחד האהובים עלי.
"A flower is relatively small. Everyone has many associations with a flower - the idea of flowers. ... Still — in a way — nobody sees a flower — really — it is so small — we haven't time ... So I said to myself — I'll paint what I see — what the flower is to me but I'll paint it big and they will be surprised into taking time to look at it — I will make even busy New-Yorkers take time to see what I see of flowers... Well — I made you take time to look at what I saw and when you took time to really notice my flower, you hung all your own associations with flowers on my flower and you write about my flower as if I think and see what you think and see of the flower — and I don't."
