Black Iris III

לא שאני אומרת לך מה לעשות, חלילה,

אבל שתדע, שסטטיסטית,

לכל מי שהתאהב בי,

נשבר הלב.

 --

אם הם טובים מדי, מתוקים, רומנטיקים ומתחשבים,

אני אוספת את הביצים שלהם ביד אחת,

וגוזרת אותם עם השניה,

ואחרי כמה זמן, שוקעת ההבנה שאני חולקת את חיי

עם גבר מסורס

אז נמאס לי.

אם הם חזקים מדי, אסרטיביים, שאפתנים ואינטלגנטיים,

אני מרגישה כמו ילדה קטנה,

אף פעם לא מספיק חזקה, לא מוערכת,

כאילו הם מנצחים אותי כל יום מחדש,

ואז אני מבינה, שאני לא מצליחה להוציא מעצמי את המיטב,

אז אני בורחת.

אם הם חכמים, שקולים, יודעים לשחק בין הטורף לנטרף,

משכילים להבין מתי לשאוג ומתי לשכב על הגב,

אני יכולה לשרוד איתם,

עד שאני מבינה שהם לא משחקים,

ושיש פעמים שהשורה התחתונה באמת ובתמים לא נאמרת על ידי,

אני משחיזה סכינים, 

ויוצאת לקרב פאסיב-אגרסיב עכוב מדם,

שבסופו כל אחד צולע

לכיוונים מנוגדים.