5.7.19
מה עשיתי?
הווייז אומר שנגיע ב23:57 ואני מייחלת שנתקע בפקק.
כשאני נכנסת לחדר אני קורסת על הרצפה.
"איך את מרגישה?" כאילו דרסה אותי משאית, "בסדר".
אני מתעוררת כמה פעמים בלילה. כל פעם מחדש מבינה שזה לא סיוט.
לא יכול להיות שאני כזו מטומטמת למה. אני יודעת למה. זה לא מספיק.
איך אני יודעת אם זו טעות?
הבן אדם היחיד שיכול לתת לי עצה טובה כבר לא יכול לתת עצה.
00:00. אנחנו בוכים ואני לא רוצה לצאת מהאוטו.
כל פעולה מרגישה כמו נצח.
אני לא יכולה ללכת.
-------------------------------------------------------
13.7.19
אני לא רוצה לחיות בלעדיך.
אני פשוט לא רוצה. אני לא רוצה לקום לבוקר שאתה לא חלק ממנו. אני לא רוצה לחוות דברים שאני לא יכולה לספר לך עליהם.
אני רוצה לשמוע ממך, לעדכן אותך. אני רוצה לצחוק איתך.
אתה הדבר הנפלא ביותר שהיה לי אי פעם, ואלו היו השנתיים הכי טובות שהיו לי בחיים,
ואני כל כך אבודה עכשיו.