בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Black Iris III

לפני 4 שנים. 13 בנובמבר 2019 בשעה 21:45

טוב עכשיו. המצוקות לא מהותיות. אני מרגישה בטוחה ויפה. אני מרגישה שאני יכולה לאכול את העולם. 

 

אני פשוט כותבת פה רק כשרע. אחת הסיבות הן שכשאני כותבת פוסטים על כמה שרע לי אתם נהנים מזה יותר. יש יותר תגובות ולייקים, ואני לא מאשימה אתכם, זה פשוט המצב. המצב הזה לא רע או טוב, זה פשוט מה שיש. 

אז יש פחות דחיפה לכתוב כשטוב. 

 

בכל מקרה, כשאני מרפרפת בבלוג, נדמה לפעמים שאני תמיד עצובה, ואני לא. רוב הזמן אני מאושרת. בגלל זה אני לא כותבת פה הרבה.

Netrunner​(נשלט) - למי אכפת תכתבי מה שבא לך, אף אחד לא יחשוב שאת רק אדם עצוב (לפחות מי שמבין קצת). גם אני ככה.
לפני 4 שנים
סועד קשוח - כך היה לי כשהייתי כותב מנלכוליה.
לכן החלטתי לעבור לכתוב הגיגים.
בין לבין חניתי במשלים וסיפורי מעשיות שקרו באמת.
רק את אלו עם ה happy end ניסיתי לשנות בסופם.
לפני 4 שנים
Renaissance Girl​(נשלטת) - לא מסתדרת עם לתכוב סיפורים אמיתיים.
לפני 4 שנים
אביב נעורים - ככל שיש לך יותר לייקים כך מנסים להכניס אותך למיטה .
לפני 4 שנים
Renaissance Girl​(נשלטת) - וזה החיים עצמם
לפני 4 שנים
Cafe​(שולט) - "איני קובלה, נובע שיר
מפצע לב בכאבו"
(רחל)
לפני 4 שנים
MyLexicon - על מי את עובדת בחייאת 😉
לפני 4 שנים
Renaissance Girl​(נשלטת) - ספציפית עליך
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י