התאפקתי יותר מדי

יש כאן דינמיקה מאד מעניינת.
אחת, בגלל שנתתי לה ביקורת בונה על תמונה מכוערת במיוחד שהיא פרסמה, מנסה להעליב אותי בכל מיני דרכים פאטתיות במיוחד, בעיקר תוך ניסיון כושל ומגוחך לרמוז לי רמיזות על הכינוי שלי שבטח אומר (לדעתה) שאני שמנה ורק רוצה לאכול.
גברת יקרה- אם את לא מסוגלת לקבל ביקורת אל תפרסמי שום דבר שיכול למשוך ביקורת. ובטח אל תמשיכי לבזות את עצמך אחרי שקיבלת את הביקורת.
ועוד איזה מריר אחד נכנס לכאן בשביל לספר לי כמה שאני מרירה ולהטיף לי מוסר. כאילו- את מי זה מעניין בכלל הטפת המוסר שלך?
אתם לא מבינים, אני רוצה רק ואך ורק אנשים בעלי איכות טוהר וערך מוסף בחיים שלי.
כל הבררות המשעממים, הטיפשים רעי הלב וצרי הנפש- אני לא זקוקה לכם. לכו תמצאו לכם אנשים שמתאימים לכם.
אז אתם יכולים להמשיך לספר לי כמה אני מרירה וכולי וכולי.
אבל אני? זה לא מזיז לי. אני בסך הכל שומרת על עצמי מפניכם.
וכשמגיעים יהלומים לפתח ביתי- אני פותחת להם את הדלת ומכניסה אותם פנימה.
ואז כולנו נהנים.
שלום!