מילים מילים ועוד מילים

עד לפעם הבאה, לא מבטיחה בזמן הקרוב.

אז נפגשנו.

ובלי לדבר הרבה

נתנו למוזיקה לדבר ברקע ושקענו לסלואו ארוך של נשיקות.

לשון מברכת לשון, לשון חוקרת לשון ולאחר הכרות לשון חובקת לשון.

ממממממ השפתיים נפוחות אבל הלשונות ממאנות להיפרד, הופכות לאחת.

מעורפלים נפלנו למיטה לתוך סאשן נשיקות עוצמתי.

תתנשקו אהובים ♡

מישהו שאל אותי "למה הפסקת לכתוב?"

אז לא ידעתי מה בדיוק הסיבה האם זה כי כבר לא כואב תודה לאל.

או שאולי הורגלתי לחיות עם מה שכאב.

האם בגלל שהאהבה יותר אמיתית.

או שאולי למדתי לאהוב בלי לכאוב.

או שפשוט לא אוהבת את זה שמכאיב, או את זה שהכאיב.

מה שבטוח זה שאני עדיין אוהבת לאהוב וכן גם אוהבת נשיקות ארוכות.

מוקדש למישהו שנשמתו מצולקת.

אני אינני מי שהייתי.

פעם ראשונה ש ה ש פ ר צ תי. זהו!

חזרתי או שמא רק עברתי?

וכמו הגלים בסוף חוזרים.

אם זר קוצים כואב
זה מה שאת אוהבת
אלך אל המדבר
ושם אלמד לכאוב
ואם שירים אהבת
רק שכתובים באבן
בין הכפים אגור
ובסלעים אכתוב.

ואז כשנתכסה
עם החולות בחושך
וספר הדברים
בחושך יתכסה
תגידי לי מילים
יפות מבכי ואושר
הוא כנראה אהב אותי,
האיש הזה.

נתן יונתן