אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים מילים ועוד מילים

תני לעצמך ליהנות, להיפתח, להרגיש, לעוף הכי גבוה שאפשר.
אבל תמיד תוודאי שמישהו ממתין שם למטה להחזיק בך שלא תפלי.
לפני 5 שנים. 20 ביוני 2019 בשעה 14:18

רוצה אותו גבוה גבוה.

שיוריד אותי נמוך נמוך.

שידו המטופחת (פטיש לכפות ידיים) תאחוז בשערי הארוך ותוריד אותי למטה למטה עד לסוליית נעליו.

שם ארגיש שלמה, משתוקקת, רטובה אך סוערת , 

והוא ממרום גובהו ישליך עלי את יראתו.

את רצונותיו, את אהבותיו.

ואני מלמטה מספקת, נחנקת אך לא פוסקת.

כשאת חיוכו רואה משתחררת.

ואני למטה עדיין משתוקקת, עדיין רועדת אך מסופקת.

מתי תיהיה לי ואני לך.

תרשה לי לחלום אותך.

לפני 5 שנים. 5 ביוני 2019 בשעה 13:03

הפוסט כתוב בלשון זכר אך הוא לשני המינים. 

כל אחד שאוחז בשוט חושב שהוא אדון העולם. 

וכל אחד שעונד  קולר לצאוורו מתאר עצמו כעבד נשלט. 

ואני נתקלתי בנשלטים ששולטים מלמטה. 

ושולטים שאוחזים בשוט והם נבוכים מבולבלים  והשליטה מתומצתת ל'רדי למטה כלבה' אח כמה מבוכה.

לא כמו כן רעינו בגולה שם כל אדון הוא מינימום 'כריסטיאן גרי'  

ידו אוחזת בשוט בבטחה ומקצועיות.

מבט אקראי בעיניו והגוף קופא.

לציווי קולו את משוחחת מטה.

את נושמת את הפחמן  שהוא פולט וכולך עונג צרוף.

ובתוך כל זה את מרגישה בטוחה ומוגנת . 

אוחחח הגעגוע.

 

אבל סבבה תמשיכו טוב לכם ככה.

לפני 5 שנים. 29 במאי 2019 בשעה 21:07

פוליטיקאים משועממים. 

לפני 5 שנים. 1 בינואר 2019 בשעה 0:21

😘

לפני 5 שנים. 19 בדצמבר 2018 בשעה 23:07

בדיוק עכשיו אוחחחח....

לפני 6 שנים. 15 בספטמבר 2018 בשעה 22:59

והזמן הוא סולח.

לפני 6 שנים. 8 ביולי 2018 בשעה 22:15

מי כמוני ער עכשיו ומהרהר בלמה ומדוע?

 

לפני 6 שנים. 27 ביוני 2018 בשעה 21:48

התגעגעתי אז באתי.

אנשים שכמותכם כבר מזמן לא יצא לי לראות.

לפני 6 שנים. 31 בדצמבר 2017 בשעה 20:46

 

אם זר קוצים כואב
זה מה שאת אוהבת
אלך אל המדבר
ושם אלמד לכאוב
ואם שירים אהבת
רק שכתובים באבן
בין הכפים אגור
ובסלעים אכתוב.

ואז כשנתכסה
עם החולות בחושך
וספר הדברים
בחושך יתכסה
תגידי לי מילים
יפות מבכי ואושר
הוא כנראה אהב אותי,
האיש הזה.

 

                                נתן יונתן

לפני 8 שנים. 6 במרץ 2016 בשעה 8:44

Who dares to love forever?          When love must die