אם רק יכולתי לצעוק ושכולם יקשיבו

בהמשך לפוסט הקודם - https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=62338&postid=1442224

חזרתי הביתה מהעבודה, פותח את הדלת... והיא שם, מחכה לי, בתחתונים וחזייה בלבד. החדר כבר מוחשך, האביזרים כבר בחוץ, הכל מוכן לערב לו אני מייחל כבר כמעט חודש... 

היא מושכת אותי לחדר, זורקת על המיטה ונשכבת מעלי... 

"לא מגיע לי", אני עוצר אותה במקום.

"תספר... מה קרה?" היא שואלת בחשדנות ושיפוטיות שמאפיינות רק אותה

"היום בבוקר, הייתי חרמן מאוד. וגמרתי... למרות שאני יודע שאסור לי" אני אומר מובס, יודע שפה זה ייגמר אבל מקווה שהיא תעריך את הכנות..

"טוב, אז באמת היום לא יהיה כלום, חבל כי מאוד רציתי לפנק אותך.. אבל אני לא יכולה לתגמל התנהגות רעה, תאלץ להתמודד" מיד היא קמה, מתלבשת והולכת להמשיך את סידורי הבית...

המסקנה?

לעשות את מה שהמלכה אומרת... הייתי צריך לדעת את זה, זה כלכך פשוט וקל, אבל אני החלטתי להיות מרדן... ועכשיו נשארתי עם הזין בכלוב, מבואס, מתוסכל ובעיקר מאוכזב... אבל תכלס?

מגיע לי, וזה סימן טוב שהיא עומדת על שלה ולא מוותרת... 

מעכשיו.. אני אקשיב לה יותר 🙏

זה לא היה ממש מתוכנן, 

והאמת, גם לא חשבתי שזה יקרה כלכך מהר.. 

אבל מד החרמנות עולה ועולה, הוא גואש, שוצף, מתמלא וכבר עולה על גדותיו🥵...

אמנם, עברו רק 10 ימים מאז הגמירה האחרונה, אבל לא נראה שיש עוד אחת באופק..

זה התחיל כמו כל בוקר רגיל, אם בבוקר רגיל הייתי מתעורר ב-4:50 ומחליט לא לחזור לישון.. 

הלכתי לסלון, הדלקתי טלויזיה, חשבתי שאני פשוט אתן למוח שלי קצת זבל לפני שאתארגן ואלך לעבודה... 

אבל הטלויזיה לא ממש שיחקה תפקיד, ובמקומה אני מוצא את עצמי מחזיק את הטלפון ונכנס לאתר, האתר ההוא.. זה שתמיד הלכתי אליו בתקופות "קשות", פותח שניים שלושה סרטונים..

ופתאום, כבר לא בסלון, אלא בשירותים, היד מחזיקה את הכלובון, הקצב אחיד אך מתגבר, הגאות מבפנים רק נהיית חזקה יותר ויותר, הסכר לא ממש יעמוד בלחץ... 

לא ידעתי שזה בכלל אפשרי, בלי סטימולציה חזקה... אבל אין דבר העומד (ראיתם מה עשיתי פה? 😂) בפני הרצון...

לאט לאט הקצב עולה, הלחץ, הנשימות... 

וברגע אחד

הכל משתנה...🤩🤩🤩 ורואים כוכבים, 

הנוזל המופלא, המטריף, הכמעט שמיימי הזה..

נוטף טיפה ואז עוד אחת, ואז כבר יש זרם חלש ופתאום קצת יותר חזק.. 

ובסוף, הוא מתפרץ (עד כמה שניתן😅), מתוך הקצה של הכלוב הוא נוזל, על רגליי, על הרצפה..

מהר מהר אני קם, מנקה, מסתדר... 

ממשיך את שגרת ההתארגנות היומית הרגילה כאילו שום דבר לא ארע, דבר לא התרחש. 

כשאחזור הערב הביתה, אאלץ כמובן לספר למלכה את אשר ארע הבוקר בזמן שהיא ישנה.. 

וכמו ילד טוב שלומד בפעם הראשונה שיש השלכות למעשינו... 

אשב ואחכה לשמוע את העונש שלי🔐,

נותר לי רק לקוות שהיא תחליט להיות עדינה.. 

בכל זאת, זו רק העבירה הראשונה.

כל יום, אני משלים את המשימות שהמלכה קבעה. רואה איך לאט לאט מספר הנקודות עולה, ואיך לאט לאט אני מתקרב ליעד!

היעד? צעצוע חדש 😈 (מצד שני... המלכה תבחר אותו.. אבל עדיין🤩)

בנתיים... כדי להגיע ליעד, צריך לעשות ויתורים.. אז אין הורדה של הכלוב ללילה, או סקס במקלחת.. או סשן.. 

אבל אני דבוק במטרה, אני רוצה את הצעצוע שלי, כבר הרבה זמן שלא קניתי צעצוע חדש 😢

ואני כלכך מחכה לראות מה המלכה תבחר... חבלים? מחסום? וויברטור? ההתרגשות הורגת! אבל אנחנו רק בחצי הדרך לשם...

והכי גרוע?!?! בתחילת כל חודש כל הנקודות שלי מתאפסות 😅...

תאחלו לי בהצלחה!

אני כבר נוזל מרוב התרגשות 💧💧

צריך לעבוד קצת על הגמישות... נעדכן😈

בא לי להיחשף... בא לי לספר לכולם מי אני, מה אני ובעיקר.. שאני נעול למלכה המדהימה שלי.

אבל אני יודע שזה לא אפשרי, זה לא הזמן הנכון ולא המקום... 

אולי אוכל לספר בעתיד לחבר קרוב או שניים.. 

"בכל פעם שאתה מסרב להיכנס איתי למקלחת כשאני אומרת לך, זה ילווה בעונש... רק שתדע"

אני הולך אחריה כמו ילד טוב.. 

"תחכה לי פה, תעמוד על הרצפה הקרה, אסור לך לזוז ואסור לך לדבר, אני רוצה להסתכל עלייך בנתיים"

היא נכנסת להתקלח.. ומתגרה בי תוך כדי.. בלי רחמים, משחקת עם עצמה, דורשת נשיקות, תשומת לב אבל כמובן שאסור שום דבר... 

" יופי.. אתה רשאי להיכנס"

נכנסתי למקלחת, והיא... בדיוק סיימה ויצאה.. 

התגרות ללא ספק.. 

" אני נהנית לראות אותך סובל... "

זה חדש, היא מתחילה להפנים את תפקיד השולטת.. זה עוד עלול להתנקם בי.. 

לפחות בנתיים, מרגיש שהכיוון מאוד חיובי.. 

אבל עדיין... סופר שבוע מהגמירה האחרונה בכלובון, ו-3 שבועות מהגמירה האחרונה האמיתית, ולא פחות מ-6 שבועות מאז הסקס האחרון...

היא קשוחה מאוד

אולי פשוט תבואי ופשוט תזייני אותי כאילו חיי תלויים בזה...

חלקם מוזרים וחלקם כייפים... תשפטו אתם