אם רק יכולתי לצעוק ושכולם יקשיבו

בהמשך לפוסט הקודם - https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=62338&postid=1442224

חזרתי הביתה מהעבודה, פותח את הדלת... והיא שם, מחכה לי, בתחתונים וחזייה בלבד. החדר כבר מוחשך, האביזרים כבר בחוץ, הכל מוכן לערב לו אני מייחל כבר כמעט חודש... 

היא מושכת אותי לחדר, זורקת על המיטה ונשכבת מעלי... 

"לא מגיע לי", אני עוצר אותה במקום.

"תספר... מה קרה?" היא שואלת בחשדנות ושיפוטיות שמאפיינות רק אותה

"היום בבוקר, הייתי חרמן מאוד. וגמרתי... למרות שאני יודע שאסור לי" אני אומר מובס, יודע שפה זה ייגמר אבל מקווה שהיא תעריך את הכנות..

"טוב, אז באמת היום לא יהיה כלום, חבל כי מאוד רציתי לפנק אותך.. אבל אני לא יכולה לתגמל התנהגות רעה, תאלץ להתמודד" מיד היא קמה, מתלבשת והולכת להמשיך את סידורי הבית...

המסקנה?

לעשות את מה שהמלכה אומרת... הייתי צריך לדעת את זה, זה כלכך פשוט וקל, אבל אני החלטתי להיות מרדן... ועכשיו נשארתי עם הזין בכלוב, מבואס, מתוסכל ובעיקר מאוכזב... אבל תכלס?

מגיע לי, וזה סימן טוב שהיא עומדת על שלה ולא מוותרת... 

מעכשיו.. אני אקשיב לה יותר 🙏