אם רק יכולתי לצעוק ושכולם יקשיבו

מי היה מאמין שמשהו כלכך קטן הוא כלכך משמעותי. 

אתמול נעלם לך התליון, הוא נפל מהשרשרת שאת תמיד לובשת, שאמרתי לך כלכך הרבה פעמים שבסוף זה יקרה... שאם לא תמצאי דרך לתקן אותה, התליון יעלם.. 

ואתמול זה קרה, העקשנות שלך קשה לי, היא גורמת לי לסגוד לך מצד אחד אבל מצד שני לפחד.. 

אני מצטער שזה מה שקרה לך, אני יודע כמה הוא היה משמעותי וכמה הוא חשוב לך.. עצוב לי שהוא לא יהיה שם להשלים אותך, את הלוקח כלכך תמים שלך. 

אני מקווה שאיכשהו נצליח בכל זאת למצוא.. 

אבל גם אם לא, 

דברים קורים מסיבה מסוימת, אולי עכשיו תתרככי טיפה? אולי תסכימי להקשיב לי מעט יותר? אפילו שלרוב את זו שיודעת הכל...

אוהב אותך בכל כולי, ומקווה לימים מאושרים ושמחים יותר בקרוב