לפני שנה. 26 ביוני 2023 בשעה 4:48
כמה נאיבית הייתי. כמה חשבתי שהחיים יהיו יותר טובים שאגדל. כמה אני שונאת להיות מבוגרת ולהיות אחראית ולהיות "על זה". לפעמים קשה לי לנשום. לפעמים קשה לי אפילו לפתוח את העיניים. מין התקפי חרדה קטנים כאלה. ואני מרגישה שמסתכלים עליי ושאני בטח נראית מטורפת. אני מתחילה לשנן שיר בראש. לצבוט את עצמי כדי להביא את הפוקוס למקום אחר. ורוצה רק לברוח בחזרה אל המיטה שלי. להתכסות בפוך ולהיעלם.
