|
|
|
אני עובדת במשרד שבו עובדים רק מבוגרות/מבוגרים. אין פה ילדים. ובחיי שאני לא מבינה את הפעמים שאני הולכת לשירותים, ויש השפרצה של שתן על כל המושב של האסלה!
קודם כל, זה דוחה ברמות.
דבר שני- אנחנו בגן???
דבר שלישי- אם הן משתינות על המושב, אז לפחות שינקו!
איכס. מגעיל. דוחה. אינפנטילי. 🤮
אני רוב הזמן מנסה לא להיזכר בהתנהגות של אבא שלי כשהייתי ילדה. כי זה לא עושה לי טוב.
אבל מידי פעם הכל צף. הערב הרמתי את הקול על הבת שלי. הייתי עייפה, מתוסכלת, והיה לי יום קשה. לא צרחתי. לא צעקתי. פשוט דיברתי בטון שהיא לא רגילה לשמוע. והיא כיסתה את האוזניים, בכתה, ואמרה שאני מכאיבה לאוזניים שלה.
ואני מיד אמרתי שאני כל כך מצטערת, שלא הייתי צריכה להרים את הקול, ושהיא צודקת. חיבקתי אותה. נישקתי אותה. ביקשתי שהיא תסלח לי. ושהיא נרדמה, בכיתי בעצמי.
וזה גורם לי לתהות איך אבא שלי יכל להתנהג כמו שנהג. ואני תמיד קשה עם עצמי, ומרגישה שאני חיה בעבר ושאני צריכה פשוט to get over it.
אבל שהוא צועק עכשיו, אני חוזרת להיות ילדה בת 8 מפוחדת. וזה לעולם לא ייעלם. זה תמיד יהיה שם. ולראות איך הבת שלי מגיבה למשהו שהיה כל כך "קל", גורם לי להבין שאין פלא שאני בטראומה ונשארו צלקות לכל החיים.
ואיך אפשר להרים יד על ילדה קטנה? אני זוכרת את הפחד שעליתי במדרגות לחדר. והדקות שחיכיתי לו שיבוא עם החגורה? כל דקה הרגישה כמו שעה. והמחשבות על לברוח כדי שהוא לא יכה אותי. אבל אמרתי לעצמי שאם אברח, זה יהיה הרבה יותר גרוע.
הייתי גם ילדה כל כך כל כך טובה. אני לא מבינה, ולא זוכרת, מה עשיתי שהגיע לי לקבל עונשים.
אבל קיבלתי. והוא בחיים לא ביקש סליחה. אף פעם, על כלום.
ראיתי את זה במקרה בפייסבוק. וואו. כמה כאב. וכמה בכי. 😢
"The way a dad loves his daughter matters more than most people realize.
It’s not just about being there. It’s about how he shows up.
How he speaks to her. How he protects her. How he makes her feel.
Because one day she’s going to look back and realize, that the first man who ever loved her, either made her feel like she was enough
or made her question if she ever would be.
Her sense of worth. Her boundaries. The kind of love she accepts.
It all starts with him.
So no, it’s not just a dad."
תפסיקו לבקש שאנשים יקנו לכם מנוי.
שולטים, שולטות, נשלטים, נשלטות....לא משנה.
זה 36 שקל לחודש או פחות.
זה מוציא אתכם קמצנים/קמצניות.
אני פשוט לא מצליחה להבין את זה.
אני מנסה לא לשפוט, כי באמת לא קל בימינו מבחינה כלכלית. אבל 36 שקל??? תקנו קפה ומאפה אחד פחות בחודש, ויהיה לכם את הכסף.
Thanks for coming to my TED talk
מועדים לשמחה! 🌸
שבאים לעבודה חולים. ומשתעלים בלי הפסק, ובלי לכסות את הפה! 😠
It was just a dream. 🥺
....When you're gone, all the colors fade 💔
I miss being your Juliet.
Laying my head upon your chest.
Falling asleep (while you stroke my hair),
easily, without a care.
Talking to you, for hours on end.
The butterflies of a first boyfriend.
Getting lost in your eyes, as you caress my face, & then melting in your sweet embrace.
The first night on the Kibbutz, where our souls intertwined,
We talked, laughed, and snuck around till sunrise.
I was walking on clouds for the rest of the day,
blushing every time I saw you, wanting you to take me away.
We fought to be with each other, which wasn't easy.
But when we were finally together, you gave up on me.
You would always say I was your Juliet.
You were my Montague, I was your Capulet.
But once the chase was over, and we could finally rest,
You decided that breaking my heart would be best.
And yet, I'll always remember you, as you were my first-
My first love.
My first kiss.
My first feeling of bliss.
Thank you for making me feel so alive,
at a time when I felt dead inside.
