לפני 7 חודשים. יום שני, 7 ביולי 2025 בשעה 4:30
אתמול הרגשתי מעולה. יצאתי לסידורים. כיבסתי בגדים. התאמנתי. ראיתי פרק מסדרה שאני אוהבת בערב. ממש הרגשתי טוב. הרגשתי אופטימית. ניסיתי להעריך את הדברים הטובים בחיי.
נודע לי בערב שאמא שלי סיפרה לאבא שלי משהו שאמרתי לה על בעלי. ובשיחה איתה אני אמרתי במפורש לא לשתף את מה שאני מספרת לה.
וזה כל מה שהיה צריך כדי לכבות לי את האור. ישנתי טוב, אבל הבוקר קמתי בתחושת ריקנות, ונזרקתי שוב לבור שחור. יושבת בעבודה ונושכת את השפה שלי לא לבכות.
נמאס לי. נמאס לי להרגיש. נמאס לי מהמחשבות. נמאס לי להרגיש שלא משנה כמה אני משתדלת, אני תמיד אסבול. פשוט נמאס.
ואי אפשר לברוח. אני כל כך רוצה לברוח. להיעלם. לישון לשבוע. פשוט לצאת מהראש שלי. אוף. חרא של בוקר.