אז כן, אני שם וכמעט לא פה. עסוקה כל כך בעקבות השינוי שעברתי. ולא, לא מחפש לי שביל של בריחה כי באמת אני מלאה בהמון עבודה. לא מתלוננת, חלילה, ההפך, מרגישה חיה וקיימת. אז נכון שלרגע אחד או שניים מעקצץ לי לגעת אחרת ונכון שלרגע או שניים מרגישה את הצורך הזה לדעת ולגעת עמוק ברגש ההוא. והנה חלף עד הפעם הבאה. עדיין מעכלת את המעבר לשם למקום שנותן לי להביע את עצמי בצורה הכי ברורה שיש. מתרגלת ומתרגלת את הידיעה שאפשר כל כל אחרת. אז באה לבקר פה כדיי להסניף את הגעגוע.
מילים שמנסות לגעת...בנשמה
כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנהחיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
שנה טובה לכולם. מי יתן ושנה זו תהייה אחרת ומיוחדת מהשנה הקודמת. תהיו טובים,תחייכו והכי חשוב תהיו אתם, עצמכם עם כל מה שנתן לכם העולם. אושר.
כך התחיל הבוקר שלי
אם אני עסוקה עד מאד ויותר ואין לי כמעט זמן למלוכה או בכלל לאיזה חיבוק סוחף, מה זה אומר?
מי בא לשחק איתי?
צריכה את עזרתכם. למביניי עיניין במכוניות. מבקשת המלצה על אוטו משפחתי, אוטומטי, אמין וטוב, יד שנייה(לא מהנילון), חסכוני בדלק ויודע להכין קפה תוך כדיי נסיעה(פינטוז קטן). מי שמבין, אשמח להמלצה חמה. ועכשיו נפתח בשירה בציבור..... האוטו שלנו גדול וירוק.... לללל. לבקשתכם המחיר בין 30000-40000 שח
בוא נהייה רגע כנים.כן,כנים ולא עם כינים. כנות בעיניי הוא סוג של איכות, סוג של הכרה והבנה את עצמך. אז אני כבר לא בת 16 ועיניין של יופי זה הכח בעיניי המתבונן, מבינה את הצורך הזה שמחלחל בתוכי לדעת עוד קצת על עצמי. זה מאד פשוט וקל לנסות ולהיות מי שאת, אתה לא. יום יומיים ואולי שלושה ותתגלה התרמית. מנסה להיות הכי אמיתית, הכי ברורה, הכי מכילה איתי בעיקר ועם החברה הסובבת אותי. שנים של למידה, עשייה, ימים של למעלה ולמטה, ראיית הזמן התחדדה אצלי. ברגעים שכאלה אני פותחת אל ליבי, חשופה. פגיעות זו בחירה ולפעמים לא. מנסה בכל כוחי להפוך את הרגעים הפחות מרנינים לשפויים. חומלת על אלה שפועלים מתוך אינטרסים, שמובלים על ידיי כח הרשע. למדתי על בשרי שהרוע הזה טמון עמוק בתוך הנפש של האחר וזו לא הדרך שלי. אז אני כנה, לפעמים מידיי, לפעמים הרכות שבי מושכת אש, מלבה יצר אחר. אני בדרכי ממשיכה לצעוד בה בגאווה רבה, מחייכת את חיי.... נושמת.
אהבה מורכבת משכבות של חיים. אני אשה אוהבת. רמות וצורות לה לאהבה. כל אחד ואחת אהבתי, אוהבת, אוהב. נזכרת בהוא ובהוא ובהיא ובהם, לכולם נתתי את ליבי באופן שהתבקש לו באותו הזמן וזה שאחריו.הכלה עושה לי נעים, נתינה מעצימה אותי, חיבוק מפרה אותי וחיוך.... חיוך גורם לי להבין שיש מצב מאד סביר שעשיתי משהו טוב למישהו. אשה אוהבת ולעולם לא אשכח שלאהוב את עצמי כאשה, אמא, חברה לא פחות חשוב ואולי בעצם הכי חשוב. אשה אוהבת שמבקשת לעצמה אהבה פשוטה ומיוחדת.
שאלו לאן נעלמתי. לא נעלמתי, הנה אני. לקצת ולקצת יותר ואולי פחות.עכשיו רק לרגע ולרגע שלאחריו, נוכחת. מחר... מי יודע.
החיים הם מקבץ של תפניות. טובות יותר, טובות פחות. חיה איתן בשלום כמה שאפשר. מקבצת סביבי את הטוב ונותן את מייטבי בפחות. לא מתלוננת, מפלסת לי את דרכי לכייוון החיובי שבשלילי. כשתפניות חדות, אוחזת את ההגה חזק בשתיי ידיי ומאזנת.