סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני שנתיים. 14 בספטמבר 2021 בשעה 17:20

בוא נהייה רגע כנים.כן,כנים ולא עם כינים. כנות בעיניי הוא סוג של איכות, סוג של הכרה והבנה את עצמך. אז אני כבר לא בת 16 ועיניין של יופי זה הכח בעיניי המתבונן, מבינה את הצורך הזה שמחלחל בתוכי לדעת עוד קצת על עצמי. זה מאד פשוט וקל לנסות ולהיות מי שאת, אתה לא. יום יומיים ואולי שלושה ותתגלה התרמית. מנסה להיות הכי אמיתית, הכי ברורה, הכי מכילה איתי בעיקר ועם החברה הסובבת אותי. שנים של למידה, עשייה, ימים של למעלה ולמטה, ראיית הזמן התחדדה אצלי. ברגעים שכאלה אני פותחת אל ליבי, חשופה. פגיעות זו בחירה ולפעמים לא. מנסה בכל כוחי להפוך את הרגעים הפחות מרנינים לשפויים. חומלת על אלה שפועלים מתוך אינטרסים, שמובלים על ידיי כח הרשע. למדתי על בשרי שהרוע הזה טמון עמוק בתוך הנפש של האחר וזו לא הדרך שלי. אז אני כנה, לפעמים מידיי, לפעמים הרכות שבי מושכת אש, מלבה יצר אחר. אני בדרכי ממשיכה לצעוד בה בגאווה רבה, מחייכת את חיי.... נושמת. 

Quark{ אישתי} - איך להגיב כאן? יש לי כל כך הרבה מה להגיד. אולי נתחיל בזה שהכנות הכי קשה היא הכנות עם עצמנו. שעצם ההבנה הזאת מצויה רק במעטות ואת מדברת על זה כך אז בטח שאת על הדרך. הדבר הנוסף שתפס אותי במה שכתבת הוא ״שהרוע הזה טמון עמוק בתוך הנפש של האחר״ - ״האחר״ זה לב העניין כי האחר הזה בתוכנו - שוכן במילים והשפה שאנחנו מאמצים אך תוך גופנו. אחרי 8+ שנים שאני הולך לפסיכואנליזה (לאקניינית אם זה אומר משהו למישהו/יא) אני מצליח מעבר לחייך את חיי, אפשר להגיע לשלווה גם עם המילים של ״האחר״ וכמו שכבר אמרתי ״האחר״ שוכן בתוכנו.
תודה על הכתיבה. - נגעת בי עמוק.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י