שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני 8 שעות. שבת, 20 באפריל 2019, בשעה 00:29

ככה, הכי פשוט והכי מרגש, מקבלת הודעה: miss you.חיוך.miss you to

לפני 17 שעות. שישי, 19 באפריל 2019, בשעה 15:24

לרגע אחד, תוך כדיי שיחה, דמעתי. הרגשתי את כובדה של השיחה, הבנתי את תוכנן של המילים ועד כמה עצב גלום בהן. דמעתי כי במראה שהצבתי בפניי ראיתי אשה בדמותי, יפה ועצובה. לרגע, רק לרגע. לבשתי את המסכה המדהימה והנה אני שוב מחייכת ושמחה. 

לפני יום. חמישי, 18 באפריל 2019, בשעה 11:29

חובבת את החיוך שלו כשאני מדברת ללא הפסקה ונשארת לפעמים ללא אויר לנשימה, חובבת את תשומת הלב שמורעפת עליי כל הזמן, חובבת את הטעמים והמטעמים כשאני מכינה ומגישה לו נגיסה נגיסה, חובבת את האוירה שמסביב שמעצימה את רצוני להיות שם במקום ההוא החם, חובבת את התפאורה הכל כך פשוטה וצבעונית גם יחד, חובבת את המילים והמנגינה שלפתע מקבלות משמעות חדשה. חובבת, פשוט חובבת...אותך.

לפני יומיים. רביעי, 17 באפריל 2019, בשעה 22:23

מתעוררת מתנומה של שנים. לאט לאט מעכלת את החום שמועבר אליי. מתכרבלת לי בתוכו ומרגישה מאד מוכלת איתו. כל מילה, רגע, נחקק בזכרון ומאובד לגוף, לנפש. יודעת שאלו רגעים שאזכור, רגעים שפעם לא היו קיימים. יודעת עד כמה הוא מודע, נרגש ומבין כמוני. מתעוררת לי ליום, לימים שמבשרים את השינוי שחל בי. נעים לי. 

לפני 3 ימים. שלישי, 16 באפריל 2019, בשעה 22:56

כששאלתי אותו למה בעצם הוא רוצה בחברתי, ענה: " אוכל וסקס".  מחמיא מאד אבל... סקס עם פולניה ביננו זה לא ממש, איך אומרים, קיפאון למות. ואוכל פולני מרב היותו תפל ולבקני משהו, לא מסעדת גורמה הכי טובה בעיר.בקיצור הוא לא מבין עד כמה רעב הוא ישאר כשיהייה במחיצתי. הנה  הזהרתי!

לפני 3 ימים. שלישי, 16 באפריל 2019, בשעה 18:20

סימנים של שלכת ולא, אני לא הולכת. נמצאת נוכחת בצורה קצת אחרת. מכילה את הקושי. מקשיבה ליופי ונשארת. מכילה ומוכלת בסימנים של תקווה. חברות טהורה שנרקמת ומאששת את הקייים השברירי כל כך. רגעים מסומנים באושר.

לפני 4 ימים. שלישי, 16 באפריל 2019, בשעה 01:27

כשליטפתי אותך ולחשת לי מילים של עונג לא הייתי צריכה יותר מזה כדיי להרגיש מסופקת בעצמי. כשליטפתי אותך ונשימתך נעצרה לרגע הבנתי שנגעתי בנקודת האל חזור שלך, שלי, שלנו. 

לפני 5 ימים. ראשון, 14 באפריל 2019, בשעה 21:29

כי גם מה שנקרא נוסטלגיה מרגיש ממש עכשויו.

לפני שבוע. חמישי, 11 באפריל 2019, בשעה 08:47

רגע שכזה. נפילת מתח. נשימות קצובות. אויר. מבט למעלה. שמש, שמיים. אור.

לפני שבוע. שלישי, 9 באפריל 2019, בשעה 22:51

כשאני איתך הידיים מדברות, נוגעות, לוטפות, מרגיעות, מחשקות. כשאני איתך לזמן אין מטרה, אין כיוון. הכל ממוקד בי, ביכולת שלי לומר בשפתי השמורה רק לי עד כמה הזיכוך שלך ממיס, מטהר את נשמתי. כשאני איתך זה להבין שבחיבור בין חושך לאור ישנה קשת של צבעים שצובעת את החושך ומכתימה את האור לכדיי אויר לנשימה. כשאני איתך, רק כשאני איתך... אני נוסקת.