בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני שנתיים. 29 בינואר 2022 בשעה 9:43

רק לעצמי לספר ידעתי, ואני מסםרת לעצמי כל הזמן ש... וגם ש.... ואולי. לא בדמיונות עסקינן, ולא בחלומות. כמיהות ורגשות הן הסיפור, אהבה ונחמה הן הסיפור. אז רק לעצמי לספר ידעתי שיום אחד, בזמן אחד משהו יתחולל בתוכי, בליבי. רק לעצמי, שלי, סיפור אחד, מיוחד שיהפוך בבוא העת... לחיים עצמם. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י