מילים שמנסות לגעת...בנשמה

לכל השכנות באשר הן....

כשגבר אומר שחיבוק מכבה אותו,כשגבר אומר שקירבה מכבה אותו, כשגבר אומר שאורגזמה נשית מרחיקה אותו. כשגבר אומר  ואומר ואומר... והכל גיבוביי שטויות לא רציונאליות לאותו אחד המכנה את עצמו גבר, כל מה שנשאר לי זה להביט אל על, נשימה עמוקה, שתיקה רועמת ולהבין עד כמה באמת אני לא מבינה מה פה קורה פה.נרגנת לרגע. זהו, עבר.  

כשאני מביטה בך שתדע שאני גם רואה את מה שאתה מסתיר ממני. כשאני מקשיבה לך אני שומעת גם את מה שאתה לא אומר במילים. כשאני נוגעת בך אני מרגישה גם את  האיברים שלא חשפת בפני. וכשאני יודעת  אז אתה מבין שאני חשה אותך הכי קרוב גם כשאתה רחוק. לומדת אותך כל יום מחדש. 

כותבת פה על עצמי, אני. כותבת פה חולשות, כמהות, חלומות,פחדים,שמחות.זה לא פשוט לחשוף את עצמך ברגעיי חולשה או בכלל למרות שלא רבים, בעצם מעטים מכירים אותי פייס טו פייס.מגדירה את עצמי בראש וראשונה כאשה עם כל הנשתמע מכך. אמא, חברה שיודעת להניע גם ברגעיי שמחה וגם ברגעיי משבר. מנהלת. ככה בעבודתי, ככה בביתי, עם המון מסירות לתפקיד, עם המון דאגה לסובב אותי, למקום שבו אני נמצאת. מנהלת שיודעת ומפנימה שבעבודה כמו שלי חייבים להיות קשובים, אמפטים ומאד מקצועיים לתפקיד. מרגישה ברגעים אלו שמחה ונחת שנתתי את כל כולי לכך. זו אני שם במקום ההוא. ובמקום האחר הפרטי שלי לפעמים הרגש משתלט על ההגיון לפתע מתחילות התהיות מה באמת אני רוצה מעצמי. אני מעידה על עצמי שהחולשה שלי היא החוזק שלי ומשם אני מתפתחת. אז אין מושלם בעולם. וכן, גמני לא מושלמת. אבל, יש פה אבל, מנסה לעשות בכל הבלגן את הסדר הכי טוב שאני יכולה. זו אני, אשה בחולשתה, אשה בחוזקתה. אשה, פשוט אשה ולא, לא אשה פשוטה, יפה וחכמה שבסופו של יום כל שאבקש זה חיבוק עוטף. 

איזו שנה...

יש משהו מאד סקסי באשה מלאה. כזו אני. נכון,יש פה ושם דברים שאפשר לשפר, לתקן, בכל זאת אני לא בת 18ממזמן.הגיל ביולוגי, לידה אחת או שתיים, שוקולד ממולא. ולמרות הכל ואף על פי כן מה שחשוב מהכל זה להבין ולהפנים שזה משהו מעבר למראה(לא שאני מתלוננת עליו), זה להרגיש את הנשמה שמצליחה להעביר את המסר מבפנים החוצה ולהצהיר את האני שלך עצמך. רגע של פילוסופיה בגרוש.

שנה טובה. מאחלת לעצמי שנה מלאה בהפתעות, שנה שבוא אוכל להגיד לעצמי: " הריי את מקודשת לגופך, נשמתך וליבך". מאחלת לי שנה שתהייה פחות קשה מקודמתה ובאותה נשימה שתצליח להכיל את כל אשר בתוכי. הנה לי שנה של תקווה. חג שמח.

מלכה או לא מלכה?! כפרה עלייה😊

אז היום ברגע אחד החלטתי לנסוע לשוק הקטן ההוא לא רחוק מידיי. אז היום ברגע שהחלטתי שמה זה בה לי לראות, לטעום, לחוות. נסעתי. ואם אני כבר שם אז כמובן שקניתי לי, תאנים, סברס ועוד כל מיניי פיצ'פקס נחמדים. בדרך חזרה הביתה לא יכולתי שלא לעצור ליד קונדיטורית יאפים ערביים וקניתי כמובן את הכנאפה המסורתית ועוגות קטנות ממולאות בסאחלב. אוףףף זה טעים. זה, עכשיו אני נהנת לי מפירות עמלי וכספי. גן עדן בקטנה. 

באמת למה הוא רועד?