בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני 4 שנים. 7 באוקטובר 2020 בשעה 19:12

כותבת פה על עצמי, אני. כותבת פה חולשות, כמהות, חלומות,פחדים,שמחות.זה לא פשוט לחשוף את עצמך ברגעיי חולשה או בכלל למרות שלא רבים, בעצם מעטים מכירים אותי פייס טו פייס.מגדירה את עצמי בראש וראשונה כאשה עם כל הנשתמע מכך. אמא, חברה שיודעת להניע גם ברגעיי שמחה וגם ברגעיי משבר. מנהלת. ככה בעבודתי, ככה בביתי, עם המון מסירות לתפקיד, עם המון דאגה לסובב אותי, למקום שבו אני נמצאת. מנהלת שיודעת ומפנימה שבעבודה כמו שלי חייבים להיות קשובים, אמפטים ומאד מקצועיים לתפקיד. מרגישה ברגעים אלו שמחה ונחת שנתתי את כל כולי לכך. זו אני שם במקום ההוא. ובמקום האחר הפרטי שלי לפעמים הרגש משתלט על ההגיון לפתע מתחילות התהיות מה באמת אני רוצה מעצמי. אני מעידה על עצמי שהחולשה שלי היא החוזק שלי ומשם אני מתפתחת. אז אין מושלם בעולם. וכן, גמני לא מושלמת. אבל, יש פה אבל, מנסה לעשות בכל הבלגן את הסדר הכי טוב שאני יכולה. זו אני, אשה בחולשתה, אשה בחוזקתה. אשה, פשוט אשה ולא, לא אשה פשוטה, יפה וחכמה שבסופו של יום כל שאבקש זה חיבוק עוטף. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י